איך להפסיק את הוויכוחים הבלתי נגמרים בין הורים לילדים? כיצד לבטל את מאבקי הכוחות ההופכים כל בית שלו לשדה קרב? שני הורביץ, מאמנת אישית מספרת; שואלת אותי אם באימון: "מה אני צריכה לעשות כדי להפסיק את הוויכוחים, ההתנצחויות, מאבקי הכוחות ובדיקת הגבולות הבלתי פוסקת הזו, מצד ביתי…" ואני עונה: "זה מאוד פשוט, כרגע, זאת הדרך בה היא משיגה תשומת לב, לא מפני שהיא רוצה לפגוע או להרע, לא מפני שהיא ילדה לא טובה, פשוט כי היא כמהה לתשומת לב, וכך היא למדה שהיא מקבלת אותה. לכן, כל מה שאת צריכה לעשות בשביל שזה ייפסק זה לא לתת "להפעלת השרירים שלה להפעיל אותך". למדי להסיט את תשומת לבך ממה שמסעיר ומעצבן אותך לעבר דבר שמרגיע ונעים לך. במקביל, למדי לאהוב את ה"שטיקים" שלה, לאהוב את דרך חשיבתה, את דרך התנהגותה, את השוני שבה. העריכי אותה כמו שהיא וראי איך הפיצוצים האלו מתפוגגים ונעלמים.
כאשר היא לא תצטרך להתנגד עבור קבלת תשומת לב, היא תפסיק להתנגד.
כאשר היא תקבל ממך אהבה והערכה רוב הזמן, בניגוד לשיפוטיות וביקורת רוב הזמן, היא תפסיק להיאבק ולהלחם על מקומה, והצחוק יחליף את הפיצוצים."
הבינו שילדיכם אמורים להיות מתוסכלים ו"מצוברחים" כאשר הם אינם מקבלים את מה שהם רוצים. זה לא אומר שמשהו לא בסדר אתם, זה לא אומר שמשהו לא בסדר אתכם. כך בדיוק הם אמורים להתנהג. כעת, זה לא אומר שאתם צריכיםלהסכים לכל דבר, זה רק אומר שזה "בסדר”, שזה "נורמלי”, שזה "הגיוני" שכך הם יתנהגו. כעת, "העבודה" שלכם בזמן שהם מביעים תסכול, עצבים וכעס זה לאפשר להם להיות בכך. כלומר, עשו את זה "בסדר”, מבלי שאתם תכעסו, תתעצבנו או תהיו מתוסכלים בחזרה. עשו את זה "בסדר”, מבלי לנסות לשנות או "לתקן" את הרגשתם. בכך היוויתם עבורם תורן עליו הם יכולים להישען כשקשה להם; כי לא נפלתם למערבולת הרגשות יחד עימם. בכך העצמתם אותם ובניתם את ביטחונם העצמי כי אפשרתם להם להיות ולראות כי הם יכולים להתמודד עם רגשות קשים; וכשם שאלו באו כך הם יחלפו.
עוד בנושא, בספר "ההורה שבחרתי להיות" פרקים: "נקודות רגישות אצל הורים", "חוצפה של ילדים" ו "ריב בין אחים".
כמו כן בראיון ברשת א' של קול ישראל, עם תמי טורובייץ בנושא: "הורים והסברים”: http://www.youtube.com/watch?v=Nq39J2NUrc4&feature=channel&list=UL
אהבה ללא גבולות והסרת התנגדויות
כיצד על ההורים לנהוג כשהילדים יוצרים דראמות, ויכוחים ושדה קרב בבית?