ההורים עושים את כל השגיאות, בייחוד כאשר זה נוגע לתקשורת עם הילד שלהם, כך טוענים מומחים לפסיכולוגיה וחינוך, אותם ראיינו לצורך הכתבה הזו. כאשר אתה מקבל את הילד כשהוא שב מביה"ס ורוצה לדעת איך עבר עליו היום, באופן טבעי אתה שואל אותו שאלות שהן מתחום המושגים שלך; איך היה בבי"ס? מה עשיתם היום? האם שיחקתם בחצר? היה שיעור ספורט? ברוב המקרים השאלות הללו מושבות בתשובות לאקוניות; היה כיף, הכל בסדר, כן, לא וכו'. "זה לא נקרא לנהל שיחה", אומרת רוני כהן, מורה במקצועה ובוגרת מכון אדלר. "משיחה כזו כולם יוצאים מתוסכלים", היא מוסיפה; "ההורה שלא קיבל את התשובות שהיו אמורות לספק אותו, והילד – על שלא סיפק את ההורה". אז מה לעשות?
להפסיק עם השאלות
ראשית יש להבחין בין הגילאים, ולהתנהג בכל גיל בהתאם למה שמתאים לו, תמימי דעים כל המומחים. אבל, בראש וראשונה צריך להפסיק את התשאול. ילד שמגיע מביה"ס ומרגיש תחת חקירה, ייטה בכל פעם לספק פחות ופחות מידע. אם ההורה ימשיך לחקור, הוא רק יכרע לעצמו בור עמוק יותר; התשאול יהפוך לחקירה של ממש, מה שיוציא את שני הצדדים עם תחושה מאוד לא נעימה מהמפגש ביניהם. תחושה שכזו עלולה להפוך בגיל בוגר יותר לניכור של ממש. מה שעומד מאחורי התשאול הוא התחושה של ההורה שהילד הצעיר יכול להתייצב מולו ולנהל איתו שיחה כמו בוגר לבוגר, ולא כך היא. תשימו לב שההורים שואלים את אותן שאלות ילדים צעירים, בני שלוש וארבע, וילדים מבוגרים, בני עשר ויותר. אין שום יצירתיות בשאלות; אף פעם הורה לא ישאל את הילד "ממי נפגעת היום?" או להיפך; "עם מי היה לך כיף היום?" השאלות אחידות, סתמיות, חוזרות על עצמן ונעשות בצורת תשאול – כך אין פלא שהתשובות של הילדים לאקוניות. אגב, אנו שואלים את בן הזוג שלנו אותן שאלות, אבל כאן אל תשכחו שמדובר באדם מבוגר ועם בני זוג שיש ביניהם תקשורת.
להקפיד על מפגש יומי
עמית דרורי, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ואב לילד בן ארבע, מסביר; "ילד שלא רואה את ההורה שלו כל היום, לא מסוגל לשחזר תחושה של פגיעות שהגיע איתה מהגן בשעה אחת בצהרים. בשבע בערב, אם ההורה יידע לדובב את הילד במיוחד, והפגיעה היתה קשה במיוחד, אולי משהו יוכל לצוף ולעלות, אולם לא תמיד זה רצוי אם כבר התבצעה הדחקה והתחושה הרעה נעלמה". דרורי טוען שכדי לשוחח עם הילד רצוי לבצע מספר פעולות; ראשית יש לדבר עם הילד "בגובה העיניים"; כדאי לכרוע כרך, לשבת מולו על כיסא, או אם הוא ילד קטן, גם להושיב אותו על הברכיים. יש הבדל בין שיחה בגובה העיניים לבין שיחה שהמבוגר מתנשא גבוה מעל הילד, הוא מסכם.
"הורה צריך לדאוג למפגש יומי עם הילד, ורצוי כמה שיותר מוקדם", אומר דרורי. מפגש בתשע בלילה, כשההורה חוזר מותש מהעבודה, אינו דומה למפגש בארבע אחר הצהריים מבחינת הילד. עם זאת, אם ההורה חוזר מאוחר, הוא צריך ראשית כל להקדיש תשומת לב לילד. כך הילד יודע שגם בסיום יום עבודה ארוך יש לו מקום אצל ההורה.
נקודה חשובה היא אופן הקשב שלנו לילד. לא אחת הורים יוצרים קשר עם הילדים כאשר הם משדרים מצוקה; כועסים, רבים, באים בדרישות. זו דרך גרועה ליצור תקשורת עם הילד, כיון שהיא מתבצעת על רקע שלילי כל הזמן. חשוב שהורה יפנה אל הילד מיוזמתו מספר פעמים ביום, יבדוק איך הוא מרגיש, יציע לו לאכול, לשתות, לשחק איתו, לספר סיפור וכו'. יחסים כאלה לא צריכים לאפיין רק הורים לילדים צעירים, אלא גם מתבגרים. "ילד שזוכה לתשומת לב נתן תשומת לב", אומר דרורי.
אז מה עובד?
אז מה לא עובד ומה כדאי לעשות כבר הבנו. עכשיו נשאלת השאלה הגדולה מכולן מה עובד ביחסים שבין הורים וילדים וכיצד התקשורת יכולה להיות טובה יותר.
"תהיה עכשיו, כאן, עם הילד שלך", אומרת טובה הר נוי, מרפאה בעיסוק. "תעשה איתו את מה שהוא אוהב – תצייר איתו, תשחקו במשחקים בבית, תרכב איתו על אופניים, תשחקו כדורגל וכו'. הביחד יוצר את היחד ואת השיח", היא אומרת. "שימו לב לשאלות שאתם שואלים את הילדים, כיון שלמילים יש משמעות. תמנעו משאלות שמכילות מילות שאלה ותעברו לתגובות שמאפשרות לכם להזדהות עם הילד. במקום לשאול שאלה כמו "האם זה פגע בך?" תגיבו; "זה היה פוגע בי ללא ספק".
תשתדלו בעת ההקשבה לילד להוכיח לו שאתם איתו; מילים כמו אהה, אםםם, הבנתי וכו', שנזרקות בין דבריו, מאשרות לו שאתם איתו, ושותפים מלאים לשיחה. הראו רגשות במהלך השיחה; אם הילד מתוסכל ממשהו, כועס או נרגש, הוסיפו הערות כמו "וואו, זה נורא מרגש" או "כמה חבל, הוא החבר הכי טוב שלך".
תקראו ספרים ביחד. כאשר הילד צעיר, כדאי לשוחח על הסיפור לאחר שמסיימים להקריא אותו – זה מרחיב את אוצר המילים של הילד. נסו לשחזר יחד אירועים, סרטים, סדרת טלויזיה שצפיתם בה ביחד – הידע המשותף מוביל לקרבה רגשית. אתם יכולים להשתמש בידע המשותף גם כסיוע לפתרון קונפליקטים. "אתה זוכר שתומס הקטר איבד את הבכורה לקטר יפה יותר ונאלץ לרחוץ את עצמו כדי לחזור לבכורה"?, "כך גם אתה ואודי – תעשה מעשה כזה וכזה והיחסים יחזרו להיות כשהיו".