רוב המקראות להוראת השפה העברית בכיתות היסוד, כוללות נושאים ויצירות ספרות מתוך תכנית הלימודים של משרד החינוך. התכנית שנוצרה בידי אנשי מקצוע, מכילה רשימת יצירות ספרות בעלות ערך ומפרטת את רשימת מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא שיש ללמד באמצעות היצירות. יוצרי מקראות רציניים מתבססים על תכנית זו.
כמו כן מומלץ שמורים והורים בבואם לבחור מקראה לילדים יבדקו אם היא אושרה על ידי האגף לאישור ספרי לימוד של משרד החינוך. מקראה שאושרה על ידי משרד החינוך עברה עריכה לשונית, מדעית ומגדרית, ונבחנה ע"י קוראים מומחים בתחום (לקטורים) שמונו ע"י משרד החינוך.
טקסטים ומטלות סמוכים זה לזה
הבדלי איכות בין מקראות מתגלים בארגון חומרי הלימוד ורמת המטלות לתלמיד שמתלוות אליהם. אחד הכללים החשובים בארגון חומרי לימוד בכיתות היסוד הוא יצירת רצף בין הטקסט לבין המטלות לתלמיד, כאשר הרצף הרצוי הוא שהמטלות לתלמיד תבאנה בסוף הטקסט. רצף כזה מאפשר לתלמיד לחזור ולקרוא בטקסט שוב ושוב, עם כל שאלה שהוא נשאל על הטקסט. לכאורה מדובר בהיבט טכני, אבל אני נוכחתי לדעת כי מדובר במרכיב מהותי, שכן, מטלות
ראויות מבחינה דידקטית, מחזירות את התלמיד שוב ושוב אל הטקסט על מנת שילמד להפיק ממנו את מלוא המשמעויות הטמונות בו. במידה שהמטלות נפרדות מהטקסט, או מרוחקות ממנו – התלמיד מתקשה לחזור ולקרוא בטקסט על מנת להבינו.
בשנים האחרונות הועלו טענות נגד כתיבה בגוף המקראות. במשרד החינוך שקלו את הנושא והוחלט לאפשר כתיבה בגוף המקראות עד כיתה ג', כאשר אחד הנימוקים להחלטה זו הוא רצון לאפשר לילדים לחזור ולקרוא בטקסטים בקלות, כדי להתמקד בטקסטים ובהבנתם, ולא להסתמך על הזיכרון.
רמת המטלות המתלוות לטקסטים
מקראה טובה ללימוד מקצוע השפה העברית בכיתות היסוד צריכה להכיל טקסטים מגוונים: שירים, סיפורים, משלים, חידות, קטעי מידע וכו, ולצדם מגוון של מטלות מגרות לפיתוח מיומנויות קריאה והבנה. מערכת השאלות צריכה להיות מכוונת לפיתוח מיומנויות של הבנת מושגים, עריכת השוואות, איתור רעיונות, ויכולת ליצור הכללות. אבל לצד שאילת שאלות, המטלות צריכות לכלול פעילויות נוספות כגון עריכת טבלאות, השוואות, משחקי מלים, תשבצים, וכו. על המטלות להיות מדורגות ברמתן ממטלות פשוטות כגון איתור מלים, או מושגים, עד לרמה היותר גבוהה של קישור בין תופעות שונות בטקסט כגון מוקדם ומאוחר, סיבה ותוצאה, עיקר וטפל, ניתוח משמעויות ורעיונות הנובעים מהטקסט.
מורים והורים בבואם לבחור מקראה לילדים, יבדקו את מגוון המטלות ואת מידת מורכבותן. מטלות פשוטות, קלות מדי – לא יועילו לפיתוח מיומנויות קריאה והבנה של הלומדים. מאידך , מטלות סבוכות, או מתוחכמות מדי עלולות להרתיע את הלומדים. מקראה מגוונת שיש בה מטלות מדורגות ברמתן, תוכל לשמש לקידום מיומנויות קריאה והבנה של תלמידים בעלי יכולות שונות.
בין איור לקריאה
חשיבות רבה נודעת לאיורים המלווים את המקראה. איור איכותי לא רק שהוא מוסיף נופך אסתטי למקראה, אלא גם מעורר עניין ומסקרן את הקוראים. לאיורים יש ערך מוטיבציוני, וגם ערך לימודי חשוב. איור מתאים מרחיב ומעמיק את הבנת הטקסט תוך שהוא ממקד את הקורא בתכנים, בדמויות ובמשמעויות העולות מן הטקסט.
לסיכום: אני גורסת שמקראות טובות לתלמידים בכיתות היסוד, צריכות להיות כלי משוכלל לקידום מיומנויות הקריאה וההבנה של כל התלמידים, החל מתלמידים שלא השלימו את תהליך הקריאה וכלה בתלמידים בעלי מיומנויות קריאה והבנה ברמה גבוהה. כדי להשיג מטרות אלו, הטקסטים והמטלות הנלוות אליהם במקראה חייבים להיות מגוונים וממוקדים בפיתוח מיומנויות וכשרים באופן כזה שכל תלמיד יוכל ליהנות ולהתקדם מהלמידה.