לאחרונה פרסמה האקדמיה הלאומית למדעים את מסקנות עבודתה של וועדה שנועדה לבדוק את הקשר בין המשפחה למערכת החינוך. הוועדה פעלה באקדמיה הלאומית למדעים במסגרת יהלו"ם – היחידה להערכה ויעוץ מדעי, היוזמה למחקר יישומי בחינוך.
במהלך עבודתה בדקה הוועדה מחקרים מהארץ והעולם בנושא קשרי משפחה-בית ספר. הוועדה התמקדה בעבודתה בגילאי גן עד כיתה ג'. השערת הוועדה הייתה כי הישגי מערכת החינוך בגיל הרך ניתנים לשיפור על ידי חיזוק הקשר בין המשפחות למסגרות החינוך ושילוב המשפחות בנעשה בגני הילדים ובבתי הספר. הוועדה סקרה היבטים רבים בנושא זה, ביררה מושגים, ושילבה את הידע המעשי עם הידע התיאורטי בכדי לגבש מסקנות והמלצות. הוועדה מצאה תמיכה להשערתה בשלושה תחומים מרכזיים: הישגים לימודיים, הסתגלות רגשית וחברתית של הילד למערכת החינוך, והשפעה לטווח ארוך של מעורבות ההורים במערכות החינוך שבהן יתחנך הילד בהמשך דרכו.
במהלך עבודתה התייחסה הוועדה לחששות הקיימים מצד המורים לגבי ההורים. מסתבר כי ברוב המקרים, הן ציבור המחנכים והן ההורים, מקיימים קשר המלווה בחשש וחרדה של אלה מאלה. יתר על כן, רבים מהמורים הביעו דאגה ותסכול מכך שמפגשים עם ההורים מתקיימים בעיקר במצבי קונפליקט או על רקע של בעיה או משבר.
המסקנה המרכזית הוועדה הייתה שיש לשפר את שיתופי הפעולה בין המשפחה למערכת החינוך.כדי שזה יקרה, המליצה הוועדה על הקמת יחידה במשרד החינוך, שתעסוק בקשר שבין ההורים לבית הספר. בנוסף המליצה הוועדה על חקיקה שתסדיר את כל נושא מסירת המידע להורים, על שיתוף ההורים בהחלטות המרכזיות הנוגעות לילד ועל מחויבות ההורים כלפי בית הספר. הוועדה המליצה על פרסום חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שיעסוק בקשרים בין המשפחה למערכת החינוך. בהמלצות למוסדות החינוך נקבע שאנשי חינוך יוכשרו בנושא העבודה עם המשפחות ומתוכם ימונה בכל בית ספר וגן רכז לנושא המשפחה. כדי לייעל את הקשר עם הורים לילדים מיוחדים, ממליצה הוועדה למנות בכל מוסד "מנהל מקרה", שיהיה אחראי על הקשר עם המשפחה.