חרף מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל, הורים רבים מייחסים חשיבות להצלחת ילדיהם בלימודים, מתוך הבנה אינטואיטיבית שהצלחה בלימודים תשרת את הילד בחייו הבוגרים.
שאלה מרכזית היא כיצד ניתן לחנך ילדים להצליח בלימודים? למה יש הורים שילדיהם מצליחים בלימודים ללא מאמץ מיוחד מצדם, ואילו הורים אחרים נלחמים בשיניהם ובציפורניהם להביא את ילדיהם להצלחה?
בשנים האחרונות הייתה מגמה לייחס את כל הקשיים הלימודיים ללקויות למידה ואת כל גילויי האלימות לאקלים הבית ספרי. אולם גישה זו לא סיפקה הסבר מספק לירידה ההולכת ומתגברת ברמת החינוך ובהישגים הלימודיים בישראל ולצד זה לאלימות הגואה במערכת החינוכית. קשת רחבה של תלמידים נבדקו ואותרו כסובלים מלקויות למידה. תוכניות לשיפור האקלים הבית ספרי הציפו את בתי הספר, אינספור הרצאות, סדנאות והשתלמויות הועברו בישראל לאנשי חינוך. ולמרות זאת רמת הלמידה בישראל רק הלכה והתדרדרה והאלימות במסגרות החינוך הלכה וגברה.
לא אדון במאמר זה, כיצד במו ידינו יצרנו את האנרכיה במערכת החינוך, ממנה סובלים כל הילדים. גם לא אדון בשאלה למה כל התכניות למיניהן כמו אופק חדש, ותכנית המורים להשבת הכבוד למורה, סביר להניח שלא ישיגו את מטרתן.
ברצוני להתמקד במאמר זה במשפחה הבודדת הרוצה לחנך את ילדיה להצלחה בלימודים. במאמר זה אציג תפיסה לגבי הצלחה, המבוססת על הידע המחקרי שהצטבר בנושא ההצלחה בבית הספר, ובהתאם לכך אציע דרכים לחינוך ילדים להצלחה.
מיהו ילד המצליח בבית הספר? מה הכישורים הנדרשים מהילד להצלחה בבית הספר?
ההצלחה דורשת מהילד כישורים בשלושה תחומים: ביחסו ללימודים, ביחסיו החברתיים וביחסיו עם בעלי סמכות.
יחס ללימודים– כדי להצליח בלימודים הילד צריך לייחס חשיבות להצלחה בלימודים. הצלחה איננה קורית מעצמה, ואם הילד אינו מייחס משמעות מיוחדת להצלחה, הסיכוי שלו להצליח יורד. הילד צריך ללמוד נחישות: מה שאינו מצליח בפעם הראשונה יכול להצליח בפעם העשירית. ילד שעוזב מטלה אחרי שפעם אחת לא הצליח בה, מפחית את סיכוייו להצליח. הילד גם צריך להיות מוכן למאמץ הכרוך בלמידה. ילד המתקשה להתמיד בתפקוד אחיד, יתקשה לשמור על רמת הישגים סבירה וקבועה לאורך זמן.
יחסים עם בני הגיל– כשהילד מגיע לבית הספר, הוא נתקל בצורך להתמודד עם מגוון ילדים שלא בחר להיות איתם, ולמרות זאת עליו ללמוד להסתדר עימם. מותר לילד שיהיו לו חברי נפש, עימם יפגש אחרי שעות הלימודים, אך בבית הספר הוא איננו צריך להיות בררן מידי במצבים שכיחים בבית הספר כגון: כאשר הוא זקוק לשאול כלי כתיבה מילד, או כאשר נדרש לשבת ליד ילד שלא בחר לשבת לידו או במצב בו עליו למלא משימה שדורשת עבודה בזוגות או בקבוצה. ילד בררן מידי בקשריו עם בני הגיל יכול למצוא עצמו, לעיתים קרובות מעורב בקונפליקטים ומתקשה לתפקד בכיתה.
יחסיו עם דמויות סמכות– כמו את בני הגיל, גם את בעלי הסמכות בבית הספר הילד איננו בוחר ולעיתים גם אין לו שום קשר רגשי אליהם. בבית הספר יש בעלי סמכות רבים, בעלי סגנונות סמכות שונים, יש ביניהם נוחים יותר ויש ביניהם יותר נוקשים, יש המטילים את מרותם ודורשים צייתנות ויש הפונים אל ההבנה של הילד ומבקשים את שיתוף הפעולה שלו. יש המפיגינים כלפי הילדים חום וחיבה ויש השומרים על ריחוק. אם הילד מגלה נטייה לסוג סמכות מסוים, מהר מאד ימצא את עצמו מתקשה לתפקד אצל חלק גדול מהמורים. ילדים רבים, מהם אינטלגינטים מאד מגלים קשיי תפקוד בגלל רגישות יתר לסגנון הסמכות של המורה.
איך אנחנו כהורים יכולים לעזור לילדינו לפתח כישורים טובים להצלחה בבית הספר?
יחס ללימודים – כבר בסביבות גיל גן טרום חובה או חובה, כדאי שנשים לב שהילד מגלה עניין במשחקים תחרותיים וחשוב לו לנצח. אנחנו יכולים לשחק עם הילד ולעורר בו את העניין וההנאה לנצח אך באותה מידה הילד צריך ללמוד לא לפחד להיכשל. ילד המודע לצורך להצליח ומקבל את הכישלון כחלק מעצם המשחק, ילמד להשתמש בכישלונותיו כמנוף להצלחה.
כדאי להרגיל את הילד לשתף במבחנים ובמטלות שקיבל. הוא צריך ללמוד לייחס חשיבות לציונים. כל ציון שהילד מביא הוא בסדר, כיוון שהציון הוא אמירה לגבי רמת השליטה ואיכות ביצועיו. אנו רוצים שהילד ילמד להסתכל על הצלחותיו באותה מידה שבה הוא מסתכל על כשלונותיו. הילד שיודע להסתכל על ציון כמסר שאפשר ללמוד ממנו ילמד שלא להסתכל על ציון כעל מדד לערך שלו, אלא כהזדמנות לבדיקה עצמית וללמידה.
לעולם על תענישו אותו על ציון נמוך, ולעולם אל תשאלו כמה חברו הטוב קיבל או מה היה הציון הגבוה בכיתה. אנחנו רוצים ילד הישגי, לא ילד תחרותי. ילד תחרותי ייצטיין רק בקבוצות חזקות. ילד הישגי ישאף למצויינות בכל קבוצה בה יהיה. ילד תחרותי יצמח מתוך מאבקים. ילד הישגי ישאף למצויינות מתוך דחף פנימי ללמוד את העולם.
רבות נאמר על החשיבות שבסדר היום והשיגרה לילד. בית הספר צריך להיכנס לשגרה של הילד מעבר להליכה אליו ולשיבה ממנו. הילד צריך ללמוד להקדיש זמן קבוע במהלך היממה לארגון התיק לבית הספר. בכיתות הנמוכות ההורים צריכים לארגן את התיק עם הילד. לאחר כיתה ב'-ג', הילד יוכל לעשות זאת בעצמו. אבל אם בכיתה ה' למשל, אנחנו מגלים שיש לילד בעיה של הבאת ציוד, כדאי לחזור ולארגן את התיק עם הילד. ילד שאיננו מגיע לבית הספר עם ציוד מתאים, מתקשה להכנס לקצב השיעור וכתוצאה מכך יכולתו להפיק מהשיעור יורדת.
יחסים עם בני הגיל – מוקדם בחייו, כדאי שהילד ילמד שיש כל מיני סוגי חברים ובכולם כדאי להשקיע. אמנם מעטים הם חברי הנפש ולא לכולם יש חבר נפש, אבל שותף למשחק איננו חייב להיות חבר נפש, ילד שישאל ממנו עפרון, או יבקש ממנו להשלים שיעור שהחסיר, איננו חייב להיות חבר נפש. הילד שיכול לעזור לו להבין נושא שלא הבין במתמטיקה, איננו חייב להיות חבר נפש והילד שאיתו יעשה ביחד עבודה, איננו חייב להיות איש סודו. באותה מידה הילד צריך ללמוד לשתף פעולה ולעזור לטווח רחב של ילדים.
אנחנו כהורים יכולים לחשוף את ילדינו, כבר מוקדם בחייו, לחבורות ילדים שונות. יש ילדים שבבסיסם הם יותר חברותיים ומחפשים להמצא בין ילדים. ילדים אחרים הם יותר ביישנים ונמנעים. תפקידינו כהורים לדאוג שהילד לא יזמין תמיד אחר הצהריים אותו חבר. אין צורך לעשות את זה בכוח. המציאות תעמיד את הילד במצב בו חברו הטוב, איננו נמצא. לנו ההורים זו תהיה הזדמנות לשכנע את הילד להזמין ילד אחר. מותר לנו להתערב כדי שהילדים יהנו ביחד. כך הילד ילמד לארח ולהנעים את הזמן לילדים שונים. חשוב שמוקדם בחייו הילד ילמד ליצור קשרים שונים באופיים עם ילדים שונים.
יחסים עם דמויות סמכות – פעמים רבות מגיעים אלי לקליניקה הורים נעלבים עד עמקי נשמתם. הסיפור דומה: הם ביקרו עם הילד אצל אחי האם/ אב והגיסה או אצל הסבא שנשוי לאשה אחרת שאיננה אם ההורה. הילד קפץ על הספה ואשת הסב/ הגיסה כעסה עליו מאד. ההורה נעלב עד עמקי נשמתו, במקום להסביר לילד שבבית של סבא/ דוד יש חוק שאסור לקפוץ על הספה. ולכן, למרות שבבית שלנו זה מותר, כשאנחנו בבית של סבא/ דוד אנחנו מתנהגים לפי החוקים שלהם.
באותה מידה קורה שמגיעים אלי הורים עם ילדים לקליניקה, ואני מכינה לילד צבעי גואש ובועות סבון, וההורה מתקשה לקבל את זה שלי לא מפריע אם מלכלכים את הריצפה. כאילו זה מחייב אותו גם בבית.
כאן יש מקום להתייחס גם למה אנחנו יכולים לדרוש מילד כשאנו נותנים לו לשחק במים ובצבעי גואש.
ילד שיודע להתארח אצל אנשים מבוגרים שונים בביתם ולכבד את החוקים שלהם, גם אם הם שונים מהחוקים בביתו, לומד מוקדם בחייו, שבמקומות שונים יש דרישות שונות וחוקים שונים, וזה לא הופך את המקום לרע או למוקצה עבורו. יתרה מזו, אם הילד יהיה נוח לארוח הוא גם יוכל לקבל באותם מקומות, דברים שאולי איננו מקבל בבית. מאידך, ילד שרגיל להמצא בחוג מצומצם וקבוע של מבוגרים ויתמודד עם מסגרת חוקים אחת, יתקשה להתאים את עצמו לסגנונות סמכות שונים. יתרה מזאת הוא עלול להיות מאד ביקורתי כלפי בעלי סמכות בעלי סגנון שונה מהסגנון שהוא מכיר. ילד שלומד מוקדם בחייו להתאים את עצמו לסוגי סמכות שונים, גם יצליח להסתגל ביתר קלות למורים שונים בבית הספר.
לסיום במאמר זה הצעתי דרך להגדיר מהו תלמיד מצליח. הגדרה זו איננה עולה בהרכח בקנה אחד עם תפיסות מקובלות לגבי הצלחה, ולכן יש בה פוטמציאל ליצירת שינוי מהותי בחינוך. בהתאם להגדרה זו, הדגמתי, מה אנחנו כהורים יכולים להקנות לילד כדי לתמוך בו בהצלחה בבית הספר.
עם זאת, אני מאמינה שכאשר יש להורים כיוון ברור למה הם אמורים לחנך את ילדם, הם ימצאו דרכים נוספות, מגוונות ויצירתיות להקנות לילדם את התשתית האישיותית שתאפשר לו להצליח בבית הספר.
* הכותבת הינה פסיכולוגית חינוכית בכירה בעלת קליניקה לטיפול בילדים ובמשפחות