בעידן האינטרנט המורה הופך ממי שהידע בידיו למי שרק מנהל את הידע כיון שכולו כבר באינטרנט. מצב זה מחייב את הלומדים לפתח מיומנויות למידה חדשות. כך, למשל, חשוב במיוחד לפתח יכולות למידה עצמית, ניהול זמן, ביקורתיות, אבחנה בין עיקר לטפל, קריאת טקסטים מרובים ועוד.
כיון שאנו נמצאים עתה בתקופת ביניים – האינטרנט זמין לכל אך עדיין לא הפך לכלי העזר העיקרי בלמידה בביה"ס, מוטלת לא מעט מהלמידה באינטרנט על התלמידים בבית. משרד החינוך עדיין לא השכיל להפעיל בבתיה"ס שיעורי הכוונה ללמידה באינטרנט; כיצד לגלוש ברשת, איך לאתר חומרים רלבנטיים, איזה חומרים קבילים ואיזה לא, פיתוח קריאה ביקורתית ועוד. לכן יכול ההורה להתגייס לעזרת הילד ולסייע לו להיעזר במידע שבאינטרנט כראוי. אז מה לעשות?
פורטל מס"ע פרסם מאמר מתוך הרצאה שניתנה כבר בשנת 2006, שעניינה כיצד לקרוא נכון את המידע שבאינטרנט. את ההרצאה נשאה פרופ' קלייר בראט, מרצה לפסיכולוגיה חינוכית מקנדה, בכינוס שעסק בפיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטלי.
בין היתר מציעה בראט לחשוף את הילד למנועי החיפוש ולהסביר להם כיצד הם עובדים, ולהראות לילד כיצד לאתר את החומרים שהוא צריך. בהמשך יש לקרוא עם הילד מאמר אחד ולבחון אותו לפי אמות מידה ראויות; מי כתב אותו, מתי נכתב, מה ידוע על הכותב, האם יש מובאות למאמר, עד כמה יש אינטרס לכותב (למשל, האם הוא בעל מכון ללקויות למידה שכותב מהי לקות למידה) וכדומה.
אחד הנושאים שבראט מציינת הוא לכוון את הילד לגלות רגישות לבחירת המידע; ספקנות לגבי הטקסטים, קישורים של הטקסטים – לאן ומי יצר אותם, סוגים שונים של טקסטים, כמו מאמרים, טוקבקים, פורומים, אנציקלופדיות ועוד. לדעת בראט, יש לפתח מיומנויות של קריאה מרחבית; לאתר כמויות גדולות של טקסטים אבל בו זמנית לפתח אבחנה ממוקדת לגבי הטקסטים המשמעותיים יותר. צריך למנוע מהילד להיסחף; חשוב למקד אותו ולא לגלוש לכל מיני מקומות שיסיתו את תשומת ליבו מהמשימה.
הילד יכול בקלות ללכת לאיבוד ברשת. לכן במהלך הגלישה חשוב לעצור מדי פעם ולהעריך את החומרים שכבר נמצאו; נושאים ראשיים, נושאי משנה, אפשרויות הרחבת הנושא – למשל, לכתוב במסגרת לחוד על תת נושא מסוים, אם המידע לגביו רלבנטי לנושא הראשי, ועוד.
יש לחשוף את הילד למגוון הייצוגים שיש באינטרנט; לא רק גוגל אלא גם יוטיוב, פייסבוק, טוויטר ועוד.
כאן חשובה במיוחד היכולת ליצור מיזוג של החומרים מהאתרים השונים.
יש להפנות את תשומת לבו של הילד לתאריך – מתי נכתב המידע ועד כמה הוא רלבנטי לתקופה הנוכחית.
ולסיום; הילד תמיד צריך לשאול את עצמו שאלות שימקסמו את הפעילות שלו ברשת; האם החומרים שאספתי רלבנטיים? עדכניים? מהימנים? רציניים? בעלי ערך? ועוד. נתון מעניין נוסף התגלה דווקא לגבי הכותבים באינטרנט; מחקרים אחרונים מצביעים על כך שתלמידים שכתבו בבלוגים הפכו לממוקדים יותר ובעלי יכולת כתיבה תמציתית. אז לא רק כדאי ללמד את הילד כיצד לקרוא באינטרנט, אלא לעודד אותו גם לכתוב כדי לקרוא נכון.