הפנייה לקבלת עזרה לימודית מצד הורים לתלמידים בכל הגילאים הולכת ונעשית שכיחה. הורים פונים לתמיכה רגשית ופארא-רפואית (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וכד') עבור ילדיהם מסיבות מגוונות, החל מקשיים המתעוררים בתחום הלימודי וכלה בבעיות בתחום החברתי והרגשי. הורים ותלמידים משוחחים על כך בחופשיות רבה, ואין זה חריג לדבר על המורה הפרטית, הפיזיותרפיסטית או הפסיכולוג המלווים.
תלמידים רבים מקבלים כיום עזרה לימודית מחוץ לבית-הספר (33-45% לפי נתוני משרד החינוך) – חלקם באופן קבוע לאורך שנת הלימודים, וחלקם בתקופות של לחץ לקראת מבחנים. עקב המודעות ההולכת וגוברת לקיומם של קשיים ולקויות למידה וריבוי כלי התמיכה והטיפול, פונים לעזרה תלמידים צעירים בבית-הספר היסודי, תלמידים בחטיבת-הביניים ובתיכון, ולאחרונה גם שיעור עולה של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
נדמה כי הצורך בתמיכה לימודית גובר עם השנים, והורים רבים חשים כי הילדים אינם מקבלים מענה הולם לצורכיהם במסגרת בית הספר. אחת הסיבות לחשיפה גוברת של תלמידים לסיוע לימודי הינה עומס אדיר על מערכת החינוך מבחינת מספר התלמידים בכיתה, ריבוי כיתות בבתי-הספר, מערכת של מבחנים חיצוניים (גם המיצ"ב בבית-הספר היסודי) וחלוקת מבחני הבגרות למבחנים מודולאריים בשני מועדים בשנה – חורף וקיץ. למרות מאמצים רבים המושקעים על ידי מערכת החינוך, המשאבים העומדים לרשותה הינם מוגבלים והצורך במענה מקצועי בוער.
כיצד נדע, כהורים, מתי עלינו לפנות לעזרה מקצועית ומתי נוכל לסייע לילדנו בכוחות עצמנו, בסיוע בית-הספר או בעזרת קופת-חולים?
ראשית, כדאי לפנות לגורם מקצועי (יועצת בית-הספר, למשל) ולבדוק מהו התחום אותו מומלץ לחזק, בעיקר במקרים בהם הקשיים מתעוררים ברבדים שונים – לימודי, חברתי, רגשי או משפחתי. לעתים נדמה להורים כי הילד זקוק לשיעורים פרטניים, כאשר טיפול אחר עשוי להיות יעיל ומועיל יותר (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת). במקרה כזה, כדאי לבדוק בקופת החולים האם ניתן לשלב את הילד במרכזים להתפתחות הילד (בדרך-כלל עד גיל תשע, בהתאם לקופה.)
בנוסף לכך, כדאי לפנות לצוות החינוכי של התלמיד, לברר מה המצב המדויק: האם התלמיד ממצה יכולת? האם יש קושי במקצוע מסוים, או שהקושי הוא לאורך כל הדרך? פעמים רבות, ניתן להתוות תכנית-פעולה לימודית מול בית-הספר, ולעתים ניתן גם לקבל עזרה מהצוות שמלמד את הילד. כמעט תמיד, מעורבות ההורים מול הצוות תביא לתוצאות חיוביות. כאשר הפערים אינם מאד גדולים, התוויית תכנית פעולה בשיתוף פעולה של בית-הספר והבית תעזור לתלמיד להשלים את החומר ולחזור לעניינים מבלי לפנות לעזרה מקצועית. נקודה חשובה ביישום תוכנית פעולה היא המעקב אחר ביצוע המטלות כפי שהוחלט על ידי כל הגורמים המעורבים. יש לקיים קשר רציף עם המחנכת, היועצת או כל גורם אחר בבית הספר, מולו גובשה התוכנית, על מנת לעמוד על מידת התקדמותו של הילד, קשיים שמתעוררים בביצוע התוכנית ותיקון אופן הפעולה במידת הצורך. כמובן חשובה ההתמדה בביצוע התוכנית, שהיא נקודת מפתח בתהליך. חשוב לספק מענה רציף ולדבוק בתוכנית בכדי לאפשר התקדמות.
לבסוף, אם נראה כי התלמיד חייב לקבל עזרה מקצועית מחוץ לבית ולבית-הספר, כדאי למצוא מענה אשר ייתן תועלת מקסימאלית לתלמיד – הן מבחינה מקצועית והן מבחינת המוטיבציה שלו להתמיד ולהתקדם. לעתים קרובות, למידה עם עוד חבר או שניים בקבוצת-לימוד היא פורייה ומעניינת יותר ובדרך-כלל גם מומלצת.
בתחום הלימודי ניתן לקבל שיעורים פרטניים או קבוצתיים, לבצע אבחונים מקצועיים במידת הצורך, להיעזר בהוראה מתקנת ומותאמת לצורכי התלמיד. קיימות סדנאות ללימוד אסטרטגיות למידה, המלמדות כיצד לארגן את חומר הלימוד, כיצד לנהל את הזמן לקראת מבחנים ומטלות, להפריד בין עיקר ותפל, להתמודד עם ריבוי מקורות מידע ועוד כלים המסייעים לתלמידים בהתארגנות היומיומית ותורמים רבות להתקדמותם בלימודים.
בתחום החברתי והרגשי, קיימים מענים טיפוליים המשלבים תרפיה באומנות, בתנועה, בבעלי חיים, בדרמה ועוד. בנוסף, קיימות סדנאות וקבוצות עבודה שמטרתן לשפר את הדימוי העצמי של הילד ולסייע לו להכיר עצמו טוב יותר, לשפר את המיומנויות החברתיות שלו ולהעניק כלים יעילים להתמודדות חברתית בבית ובבית הספר.
מעורבות ההורים בתהליך ולימוד דרכי סיוע הן מרכיב חיוני ובלתי נפרד מהטיפול. לעיתים מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הנחיית הורים או להצטרף לסדנאות להעצמה הורית, המוצעות במתכונות מגוונות על ידי גופים וארגונים שונים.
הצלחת ההתערבות תלויה בהבנה נכונה של הבעיה, בחירת הטיפול המתאים ביותר לילד, מעורבות ההורים בטיפול וקשר רציף עם המטפלים וכמובן התמדה ותמיכה.
* ורד יהב, יועצת חינוכית (M.A) מנהלת מרכז לימודי יהבים.