מתי היה חורבן בית ראשון? מי היה הנשיא הראשון של ישראל? מי עשה את השלום עם מצרים? שאלות אלה ואחרות הן חלק מהידע שלנו, המבוגרים. ידע שנצבר בתקופה שבה החינוך היה אחר, שהונחל לנו על ידי הורינו, שרכשנו מחשיפה למציאות ולתקשורת. אך האם הילדים של היום רכשו את הידע הזה? לכולנו ברור שלא, והשליטה שלהם בפרטים על עבר העם והארץ מעניקה לרובם את הציון נכשל. אבל למה זה חשוב בכלל? האם ילדי הדור הנוכחי לא יוכלו להגיע להישגים מפליגים ללא שליטה בנושאים הללו?
חוקרים טוענים שפרטים "חברתיים" – ממדעי החברה, היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה – הם פרטים שנוטים להיעלם מזיכרוננו, כאשר אנו נמצאים במרוץ החיים. אם כך, מדוע חשוב ללמוד אותם, ויותר – איך נדע אם הילדים שלנו אכן זוכים לחינוך שמלמד אותם פרטים אלו?
החשיפה למידע כזה הוא חלק מהחינוך הכולל בחטיבת הביניים, כך ידוע לנו ממערכת החינוך שלנו. בכיתה ז' נחשף התלמיד לפרויקט בר מצווה, לעבודת שורשים ולהיכרות עם העבר ההיסטורי המשפחתי. במהלך כל שלוש השנים נחשפים התלמידים למושגי מורשת וכך זוכים לטעום מהעבר ההיסטורי שלנו כעם. בהמשך, בתיכון, עם לימודים נרחבים יותר של היסטוריה, תנ"ך ואזרחות במקצועות הליבה, ועם הרחבת הידע למקצועות כמו גיאוגרפיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה ועוד, רוכשים התלמידים ידע נרחב יותר על ההיסטוריה החברתית. אבל האם כל זה מספיק?
כל השאלונים שהועברו בתיכונים בישראל ולאחר מכן בצה"ל, הוכיחו כי הנוער שלנו הוא "בור ועם הארץ." הידע הכללי שואף לאפס, שלא לדבר על הכרת העם והמדינה. אז מה עלינו לעשות, ומדוע זה חשוב?
"החינוך לידע כללי הוא חשוב מאין כמוהו", אומרת הדס גולד, מורה להיסטוריה ואזרחות בחטיבת ביניים. "מטרת הידע הזה היא לפתח את היכולת שלנו כמבוגרים להיות קשובים לסביבה ולתקשורת, לחיות חיים פעילים כאזרחים, לקבל החלטות ראויות, למשל, כמצביעים לקלפי, לנהוג נכון כלפי רשויות המס ועוד. רק חשיפה למידע כזה תהפוך אותנו לאזרחים טובים יותר, שמתפקדים מתוך ההכרה של מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה".
גולד מציינת עוד, כי "בחטיבת הביניים אנו מלמדים את הילדים להשוות את החיים שלהם לאלו של הוריהם, הסבים והסבתות, ואירועים גדולים בהיסטוריה. התלמידים גם לומדים על עברה של המדינה שלהם, על העלייה מארצות אחרות, ועל המדינות שנעזבו מאחור כאשר העלייה לארץ התרחשה".
מה לומדים התלמידים בחטיבת הביניים בהקשר זה?
גולד מציינת כמה נושאים. לדבריה, "במהלך החטיבה התלמידים נחשפים למידע שיעצב אותם כבוגרים וכאזרחים טובים;
מהי קיימות חברתית?
קיימות היא מושג חדש יחסית, שמתייחס כיום ללימודי איכות הסביבה ומשמעותו כל מה שקיים – בטבע, מסביבנו. קיימות חברתית היא מושג שמועלה כאן לראשונה – פרי רוחנו, והכוונה ללימודי מדעי החברה, לא כפי שמוגדרים באקדמיה – סוציולוגיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך ועוד, אלא שילוב של היסטוריה, גיאוגרפיה, כלכלה, אזרחות, וכל מה שנלמד בהקשרים אלו בחטיבת הביניים.
שילוב והבנה של הנושאים הללו, מאפשר לתלמיד לפתח חשיבה ביקורתית, יכולת מחקרית ומיומנויות כתיבה. למשל, עבודת השורשים חושפת את התלמידים להיסטוריה המשפחתית, להבנה מי הוא בהקשר זה, ועוד.
מה עליך כהורה לעשות?
אז לאור העובדה כי התלמידים נחשפים לידע רלבנטי בביה"ס, אך מגלים בורות משמימה כבוגרי מערכת החינוך, עלינו ההורים לעשות מעשה ולחזק את הידע אצל הילדים. כיצד נעשה זאת?
* ראשית, יש לבקר בכיתה של הילד ולהתבונן בקירות; מה סוג המידע שנשקף מהם? האם הילד חשוף לנושאים עדכניים, לאירועים, למפת הארץ? העולם? אם לא – עליך כהורה להשלים את המידע בבית. אפשר לתלות את מפת הארץ בחדר של הילד, אפשר להראות לו על המפה לאן נוסעים בטיול של שבת.
* דבר עם הילד על ציר הזמן – מה היה קודם, כיצד התחילה ההתיישבות בארץ בתקופת התנ"ך, מה קרה בהמשך. כיון שילדים לפני גיל 14 לא מודעים לנושא הזמן כמו המבוגרים, החשיפה לאירועי העבר יכולה להתחיל מסיפורים – סיפורי המקרא לדוגמה, ולהתפתח אחר כך לפי הרצף לאירועים היסטוריים משמעותיים.
* אל תעמיסו על הילדים את כל הפרטים בבת אחת. ספרו סיפור וחכו – תנו לילד להטמיע אותו בזיכרון. חזרו עליו פעמים נוספות בהמשך.
* אתם יכולים לחשוף את הילד לציר הזמן ההיסטורי ולציין עליו נקודות מפתח בתולדות העם או המדינה.
* ספרו לילד סיפורי ביוגרפיה של אישים דגולים; ראשי היישוב בארץ לפני קום המדינה – הרצל, יהושע חנקין, ז'בוטינסקי, יאיר שטרן ועוד. מנהיגים גדולים שהשפיעו עלינו ועל שמם מקומות, יישובים, הסכמים, רחובות; בן גוריון, בלפור, רוטשילד וכו'.
* שמות של מנהיגים בעולם, מנהיגים עכשוויים וכאלה ששינו את פני העולם בעבר; מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי, ביל קלינטון ועוד.
* ספרו לילדים סיפורים משפחתיים – הכי קל להם להפנים סיפורים שקשורים לדמויות שסביבם.
* דברו עם הילדים של שינויים שיש בעולם; שינויי אקלים, סביבה, התפתחות אורבאנית. הראו להם תמונות של היישוב בו אתם מתגוררים כפי שהיה פעם והיום.
* דברו איתם על מוסדות השלטון ועל ההשפעות של החוקים על חיינו. דברו איתם על מוסדות כמו קופת חולים וביטוח בריאות לאוכלוסייה, חוק חינוך חובה חינם, מוסדות כמו משטרה ומכבי אש, ביטוח לאומי ומס הכנסה ועוד.
* דברו איתם על סוגי המקצועות הקיימים והחשיבות של כל מקצוע.
* בעולם הדיגיטלי; דברו איתם על האינטרנט, על העולם הגלובלי, על הכלכלה בישראל והקשר לכלכלה העולמית ועוד.
ומעל לכל; דברו איתם על החשיבות של היותם אזרחים תורמים ומועילים. דברו על חברויות ועל קשרים חברתיים, דברו על המשפחה וחשיבותה. כל אלה יעזרו להם בעתיד להיות גם אזרחים מועילים.