תיאור
תגיות: התיישבותיים/קיבוציים, על-יסודיים, ממלכתיים, ויצ"ו, אמי"ת, כפרי נוער
תקציר: בתי-ספר שהוקמו בארץ בראשית המאה הקודמת, ומספרם ומעמדם ירדו יחד עם ירידת מעמדה של החקלאות בכלל, במכלול הפעילויות הכלכליות של החברה הפוסט-מודרנית.
בתי-ספר חקלאיים הוקמו בארץ-ישראל, החל מן העשור השני של המאה ה-20, במטרה להכשיר בני נוער לַהתיישבות העובדת במושבות, במושבים ובקיבוצים. בני הנוער הגיעו לבתי-הספר החקלאיים בעיקר מעליית הנוער, משפחות לעולים חדשים ואוכלוסיות מצוקה.
על אף שמספר בתי-ספר חקלאיים נפתחו ביוזמה פרטית, הרי שרובם הוקמו בתמיכת המוסדות הלאומיים ובמימונם. מוסדות אלה סיפקו את הכסף הדרוש ללימודים בבתי-הספר ואת האמצעים לקיום בפנימיות שהיו צמודות להם, וכן את המימון השוטף שנדרש לפעילות המשק החקלאי שהיה בכל בית-ספר חקלאי.
בין בתי-הספר החקלאיים הראשונים שהוקמו: חוות העלמות בכנרת (1911), ויצ"ו נהלל (1923), משק הפועלות צפון (1926), חוות הפועלות עפולה (1927), כדורי (1933), חקלאי פרדס-חנה (1935). תוכנית הלימוד האופיינית בבית-ספר חקלאי כללה לימודים כלליים ולימודי מקצועות החקלאות במהלך חצי יום, ועבודה מעשית במחצית השנייה. בסיום הלימודים קיבלו הבוגרים "תעודת גמר" ויצאו לעבוד ביישובי ההתיישבות העובדת בארץ ישראל. בתקופת השיא של בתי-הספר החקלאיים, בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים, פעלו בארץ ישראל כשלושים בתי-ספר חקלאיים.
עם המעבר לחברה מתועשת ולכלכלת שירותים והיי-טק, ירדה חשיבותה של החקלאות בארצות מפותחות, וגם בישראל. במקביל, בתי-הספר החקלאיים הפכו למוסדות על-יסודיים, המשרתים את סביבתם הקרובה. תוכנית הלימודים היא כמקובל במוסדות תיכוניים אחרים, אך יש בחלקם עדיין דגש על לימודי חקלאות. חלק מהמימון הוא של עליית הנוער וחלק מגיע ממוסדות אחרים. הפיקוח על בתי-הספר החקלאיים שנעשה בעבר באגף מיוחד במשרד החקלאות הועבר לאחר מכן למשרד החינוך והתרבות, בעיקר למינהל לחינוך התיישבותי.
בתי-ספר שנכנסים היום לקטגוריה של "חקלאיים" הם: הכפר הירוק, ויצ"ו גן ונוף" "ראמה", מקווה ישראל, ויצ"ו נחלת יהודה כפר נוער, חווה לחינוך חקלאי תלמי אברהם, כפר הנוער אמי"ת, כפר הנוער ויצ"ו קנדה, כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, כפר הנוער כנות, ערוגות רבקה, ימה, תיכון חקלאי עיינות ועוד.