תיאור
תגיות: מוכר שאינו רשמי, יסודיים, על יסודיים, ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, חברותא
תקציר: המונח "בית-ספר פרטי" אינו מעוגן בחוק ואינו רשמי, כפי שהמונח "חינוך ציבורי", מן הצד השני, אינו רשמי. מספר בתי-הספר המכונים "פרטיים" גדל, ומטריד את אנשי החינוך.
השימוש במונח "פרטי" הוא חדש יחסית, ומתייחס ל-20 השנים האחרונות מאז ראשית הקמתם של בתי-הספר הדמוקרטיים. אולם בשני העשורים האחרונים מקבלים יותר ויותר בתי-ספר את הכינוי "פרטיים" בשל כמה מאפיינים שלהם.
בשנת 1960 למדו במוסדות חינוכיים פרטיים כ-6.6%מכלל הילדים, בעוד שבשנת 2004 למדו בהם כ-24.6אחוז מהתלמידים (כמעט פי ארבעה,(ובשנים האחרונות עולה שיעורם באחוז אחד בכל שנה.
תנועת "הכל חינוך", תנועה ציבורית לקידום החינוך בישראל, מתכוונת להגיש הצעת חוק חדשה לחיזוק החינוך הציבורי. ההצעה (לא שלמה) מגדירה את החינוך הציבורי במילים אלו:
"מוסד חינוך ציבורי" – מוסד חינוך שנקבע על ידי המדינה כי הוא מקיים את אלה:
א. תכנית הלימודים ואורח החיים במוסד החינוך מתאימים למטרות החינוך;
ב. מקיים את תכנית הלימודים הארצית כפי שתיקבע על ידי משרד החינוך;
ג. מקיים את המגבלות המוטלות על קבלת מימון נוסף, לרבות גביית תשלומי הורים, כפי שייקבעו על ידי השר באישור הועדה;
ד. עומד לפיקוח משרד החינוך;
ה. אינו עורך מיונים, לרבות מיונים על בסיס מוצא, גזע, עדה או הישגים לימודיים, בקבלה למוסד חינוך ואינו מרחיק תלמידים בגיל לימוד חובה מטעמים לימודיים;
ו. מקיים את ההוראות של משרד החינוך לגבי ימי הלימוד, שעות הלימוד ומספר התלמידים במוסד החינוך;
ז. כל סגל ההוראה שלו מחזיק ברשיון הוראה בהתאם להוראות חוק זה;
ח. שפת ההוראה בו היא שפה רשמית במדינת ישראל;
בינתיים, כל עוד לא נחקק חוק מתאים, ישנו קושי להגדיר את מספרם של בתי-הספר ה"פרטיים", כיון ששאלת הציבוריות או הפרטיות של כל בית-ספר היא במידה רבה על-פי עמדת המתבונן.למשל: בית-הספר יכול להיות ייחודי וביוזמה מקומית מבלי ש"אגרת ההורים" בו תהיה גבוהה מהמקובל.
מנתונים שאסף לפני שנים אחדות "המכון ליזמות בחינוך" במכללה האקדמית בית ברל, כפי שמדווח Ynet(דנה מוקד-אשל, 4.5.2007) – בנושא התארגנויות הורים למטרת הקמתם של בתי-ספר פרטיים, שאף נרשמו אצל רשם העמותות – עולה, כי החל משנות השמונים קמו במדינה 217 התארגנויות הורים להקמת בתי-ספר פרטיים (לא כולל את המגזר החרדי). כמחצית מהן הוקמו בין השנים 2000 ל-2006 וכ-30 התארגנויות הוקמו במהלך השנה האחרונה.
מניתוח הממצאים עולה, כי 33% מתוך ההתארגנויות יועדו להקמת בתי-ספר בתחומי העשרה בנושאים כגון איכות הסביבה, ספורט, תרבות ומדעים. 16% מתוכן הינן התארגנויות להקמת בתי-ספר בתחום הערכים, כגון בתי-ספר ערבים-יהודים, חילונים-דתיים, הומניסטיים ועוד. רק 6% מההתארגנויות קמו למען ייסוד בתי-ספר טיפוליים (כגון: ליקויי למידה), ו-31% נועדו להקמת בתי-ספר בתחום הערכים, בעלי שיטות לימוד כמו הדמוקרטיים או האנתרופוסופים.
עוד עולה מהנתונים, כי מבחינה גיאוגרפית מרבית ההתארגנויות (כ-66% מתוכן) נמצאות במרכז הארץ, כלומר מחדרה ועד גדרה, כ-24% נמצאות בצפון הארץ (גליל עליון ובית שאן), כ-10% בדרום (אילת, שדרות, ערד, באר-שבע, מצפה רמון ונתיבות) ו-2% ביהודה ושומרון.
לדברי ראש המכון ליזמות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל, שאספה את הנתונים, הם "מצביעים על הלוך רוח ונושאי תוכן המאפיינים את הציבור. מדובר בהתארגנויות הורים שהחליטו לקחת חלק פעיל בחינוך ילדיהם והעובדה כי בחרו להקים בית-ספר חדש לגמרי מצביעה על רצון עז לעזוב את מערכת החינוך הציבורית. למרות זאת, מניתוח הממצאים ניתן לראות כי הקמת ההתארגנויות אינה רק תוצאה של הידרדרות מערכת החינוך או קיצוץ שעות אלא כמיהה לתכנים ולערכים חדשים".
בנתונים משנת 2010 נאמר, ש-200 בתי-ספר פרטיים פועלים בארץ ועשרות אלפי תלמידים לומדים בחינוך הפרטי החילוני, זאת בהשוואה לאמור לגבי שנת 2007, שלוש שנים אחורה, בה דווח על 217 מוסדות "פרטיים". נתון זה מצביע על הבלבול במידע והקושי בהגדרות, שהרי מספר בתי-הספר ה"פרטיים" עלה מאז 2007, ולא ירד.
סוגיית החינוך הפרטי עלתה שוב לכותרות בהבלטה, בפתיחת שנת הלימודים תש"ע, לנוכח פרשת התלמידים יוצאי אתיופיה שלא נקלטו בבתי-ספר פרטיים בפתח תקווה. כתוצאה מכך מבקש שר החינוך, גדעון סער, להחמיר את תנאי הסף להקמת בתי-ספר פרטיים, ולהבטיח כי בית-ספר כזה שיוקם ביישוב מסוים לא יפגע בבית-ספר ציבורי באותו האזור.
לסיכום אפשר להגדיר (בזהירות) את מאפייניו של בית-הספר הפרטי כך:
1. מעמדו המשפטי-פורמאלי הוא על-פי-רוב "מוכר שאינו רשמי" או "פטור";
2. הוא משתייך למגזר החרדי (950 מתוך 1550 מוכרים שאינם רשמיים וכלל בתי-ספר פטור);
3. לעיתים, בתדירות עולה, הוא משתייך לזרם הממלכתי, וכאן מקור הדאגה העיקרי לפגיעה בחינוך הציבורי;
4. הוא קם ופועל ביוזמה קהילתית/של הורים. מעורבות ההורים בו היא גבוהה יחסית;
5. יש לו מאפיינים פדגוגיים ייחודיים משלו – מובהקים יותר או פחות – אף שהוא מקיים בדרך-כלל את תכנית היסוד (הליבה) של משרד החינוך.
6. תשלומי ההורים ("אגרת הורים") הם גבוהים, ולעיתים גבוהים בהרבה מן הקבוע בחוק.