איך נדע להתיידד עם שעורי הבית

שיעורי בית (להלן ש.ב) הם מטלות או משימות המוטלות על תלמידים במסגרות שונות כחלק מתהליך ההוראה והלמידה. ש.ב מיועדים להכנה מחוץ למסגרת השיעור בכיתה ללא נוכחות המורה והם נעשים על פי רוב בבית התלמיד בזמנו הפנוי, וכן גם במסגרות שונות (כמו מועדוניות). ש.ב, לטפח ולפתח מיומנויות וידע הדרושים להמשך הלמידה, לשינון והעמקה‏: לצורך חזרה על החומר הנלמד או כהכנה לקראת למידה עתידית. ש.ב יכולים להינתן לתלמיד כחובה שעליו לבצע או כרשות.
בשנת 2006 הוציא משרד החינוך חוזר מנכ"ל בנושא שעורי בית בבתי ספר יסודיים, שם פורסמו הנחיות לחשיבה מחודשת על מדיניות שיעורי הבית בכל בית ספר. אמנם, שיעורי בית נתפסים כחלק מתהליך הלמידה של התלמיד אך קיימים עימותים סביב ביצוע מטלות שיעורי הבית בין מורים לתלמידים, בין הורים לילדיהם ובין הורים למורים: כמות השיעורים שניתנים ולגבי יעילותם של שיעורי הבית. הדעות חלוקות לכאן ולכאן, ועד שיגיעו לפשרה והסכם להלן כמה עצות: כידוע, התלמידים שוהים בביה"ס כשליש ועוד קצת מיממה, הם בביה"ס בין השעות 8.00-13.30 במסגרת יום לימודים. אח"כ, חלקם ממשיכים את יומם עד השעה 16.45 במועדוניות, אחרים נמצאים עם הסבים והסבתות וחלקם חוזרים בליווי ההורים לביתם בשעות הצהרים לארוחה, מנוחה וחוגים,
בתוך מכלול הפעילות הזו יש גם מטלות שעורי בית, לכן חשוב לקבוע זמן מוגדר להכנת שיעורי הבית. מאחר ושיעורי הבית הם סוג של המשך תרגול ואימון של מה שנלמד ונרכש, חשוב לעשות פעילות הפגתית בין מה שהתלמיד עשה בביה"ס לבין מה שיש לו לעשות בבית. פעילות הפגתית זו יכולה להיות ארוחת צהרים, מנוחה וזמן לעיסוקים ותחביבים שלא קשורים ביום הלימודים. פעילות זו חשובה כי היא יוצרת מעבר בין חוקי ונהלי בית סהפר לבין החוקים בבית. אחר כך להגדיר ולקבוע מקום שבו מכינים שעורי בית, המקום צריך להיות נעים ומזמין ומנותק מאביזרים שיכולים להסיח את דעתו של הילד. להחליט ולהכין טבלה שבועית מפורטת שבה יופיע סדר הפעילויות שיש לעשות כל יום, וכמה זמן מוקדש לכל פעילות מרגע שחוזרים מבית הספר עד שהולכים לישון. יש להחליט שמתחילים את השיעורים גם בזמן שההורים לא נמצאים ומה שלא מצליחים להשאיר לזמן כשההורים מגיעים מהעבודה.
נשאלת השאלה מתי פונים לקבל עזרה בשיעורים מההורים? התשובה לכך כאשר יש מטלה מורכבת, שדורשת נסיעה לספרייה, פגישה להכנת המטלה עם עמית לכיתה ובנושא של עבודת חקר. להורים חשוב להעביר את האחריות להכנת השיעורים לילדים, לא לפתור ולהכין את השיעורים במקומם. ללמד את הילד אסטרטגיות יעילות (כמובן כל ילד בהתאם לגילו). לתת חיזוקים ולתגמל במילים על ביצוע מטלות. להימנע מוויכוחים עם הילד, להימנע מוויכוחים בינכם ההורים בנוכחות הילד, ולהימנע מהבעת עמדתכם לגבי השיעורים בנוכחות ילדכם, ולהימנע מהבעת עמדתכם על המורה בנוכחות ילדכם כי פעולות אלה מחלישות אתכם בעיני ילדכם ומחלישות את סמכות המורה אצל ילדכם. לכן, אם תהיו קשובים, מתעניינים ומעמידי גבולות לגבי האחריות להכנת ש.ב, הם יהפכו למשימה מלמדת, מעוררת סקרנות ודרישה נורמטיבית הן מצד התלמיד, והן מצד ההורים והמורים.