השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך פרסם השבוע כתבה מאת ד"ר לילך של-מבורך*, מהאוניברסיטה העברית, המתמקד בחידושים המחקריים בתחום הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
המאמר מסקר מידע חדשני לגבי הלקויות, מציג נתונים לגבי הסובלים מהן, ומתאר מחקרים אחרונים בתחום.
מהמאמר עולה, כי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות הן מהפרעות הילדות הנפוצות ביותר. כ-4%-12% מוגדרים כסובלים מכך. בנים לוקים בהן יותר, ביחס של 1:3.
ישנם שלושה טיפוסים של סובלים מהפרעות קשב וריכוז; הטיפוס הראשון מאופיין בכך שההפרעה מתבטאת בעיקר בחוסר קשב. הטיפוס השני מאופיין בכך שההתנהגויות ההיפראקטיביות – תנועתיות יתר והאימפולסיביות, הן דומיננטיות. טיפוס זה מאובחן בעיקר אצל ילדים צעירים מאוד. הטיפוס השלישי מאופיין בהפרעה שמתבטאת גם בחוסר קשב וגם בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.
נמצא כי להפרעת קשב יש השפעה שלילית על תפקוד גם בתחומים נוספים, כמו התחום הקוגניטיבי, אקדמי, רגשי וחברתי. להפרעה זו מתלוות לעיתים הפרעות שינה, קשיי למידה וליקויי קריאה. כמו כן עלולות להתלוות אליה גם הפרעות דיכאון וחרדה.
בעקבות המחקרים בשנים האחרונות חלו מספר שינויים בגישה ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות; ראשית הובן שהפרעת קשב וריכוז הנה הפרעה מורכבת והטרוגנית; ילדים הסובלים מההפרעה מראים ליקויים נרחבים במגוון המנגנונים הקוגניטיביים. שנית; אם בעבר חשבו שההפרעה חולפת לאחר גיל ההתבגרות, מסתבר כי ברוב המקרים הלקות אינה חולפת עם הגיל והזמן; 65% מהילדים יסבלו מהלקות גם כמבוגרים.
חידושים בטיפול; כיום הטיפול השכיח ביותר בהפרעות קשב הוא הטיפול התרופתי. טיפול זה מצמצם הופעת סימפטומים כמו הסחה, פעילות יתר ואימפולסיביות. אולם מסתבר שהטיפול התרופתי לא מספק למטופל אסטרטגיות ממשיות ומיומנויות להתמודדות עם ליקויים תפקודיים שנגזרים מהפרעת הקשב. לפיכך רוב הילדים המטופלים בטיפול תרופתי ממשיכים להפגין ליקויים תפקודיים. מסתבר גם כי כשליש מהילדים כלל אינו מגיב לטיפול התרופתי. ממצאים אלה מובילים למסקנה כי יש לטפל בילדים אלו בנוסף על הטיפול התרופתי גם בטיפול פסיכולוגי ובטיפול חינוכי.
עוד נמצא במחקרים אחרונים, כי למרות ההשפעות החיוביות של הטיפול התרופתי, לא נמצאו עדויות שהוא משפר את התפקוד לטווח רחוק.
ממצא מעניין נוסף התגלה לגבי הטיפול התרופתי. נמצא שהוא מסייע בעיקר במטלות קוגניטיביות פשוטות, כמו מהירות תגובה. כמו כן נמצא שרוב השיפורים המתקבלים כתוצאה מהטיפול התרופתי אינם רגישים למינון. במחקרים בהם השוו בין מינון תרופתי נמוך לגבוה לא התקבלו הבדלים משמעותיים ביחס לשיפורים שהתקבלו.
עוד נמצא מהמחקרים האחרונים, שלמרות ההתפתחות העצומה בהבנת תפקודי המוח שחלה בעשור האחרון, כמעט לא השתנה דבר בגישת הטיפול בליקויים קוגניטיביים באנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז. עם זאת, כיון שלאחרונה חלה התקדמות במחקר הגנטי ובפיתוח טכנולוגיות חדשות לחיזוק המנגנונים העצביים הלקויים בהפרעות קשב וריכוז, מעריכים החוקרים כי בעתיד הלא רחוק תתאפשר התפתחות בהתערבויות שיותאמו באופן אישי לפרופיל הייחודי של הליקויים בכל מקרה ומקרה.
*ד"ר לילך של-מבורך היא ראש המגמה ללקויות למידה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.