מד אור כמסייע לתלמידים עולים

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, הנשירה ממערכת החינוך בקרב תלמידים עולים היא למעלה מ-10%, יותר מכפולה מהנשירה בכל מערכת החינוך, העומדת על כ-4% בלבד. הכלי החזותי לתמיכה בתלמידים עולים "מד-אור בעיניים", עשוי לאתר את מצוקתם של התלמידים העולים בשלבים מוקדמים. את הכלי פיתח ד"ר חנן יניב, מהמכללה להוראת הטכנולוגיה בתל אביב ואוניברסיטת קלגרי בקנדה. המד-אור הוא כלי אבחון שמבקש לקטוע את רצף ההידרדרות, העלול להוביל את התלמיד העולה למסגרות של חינוך מיוחד או לנשירה מביה"ס. המד-אור מאפשר למורה הקולט לבנות ערוץ תקשורת יום-יומי עם התלמיד, ולתמוך בו באופן אישי ורצוף וללא שימוש רב בשפה, שבה כהוא, כאמור, מתקשה. התקשורת נעשית באמצעות דיווח של התלמיד על הרגשתו הכללית מידי יום בצורה גרפית. הדיווח נעשה במספר תחומים שאותם בוחר התלמיד ביחד עם המורה. התלמיד מודד ומדרג את רגשותיו באותו יום בכל אחד מהתחומים. דוגמאות לתחומים; הרגשת כוח או חולשה, תחושת תסכול, תחושת בלבול, רמת העניין שהוא מצא בשיעורים, דירוג הדימוי עצמי, דירוג השילוב חברתי. את ריכוז הגרפים היומיים מעביר התלמיד למורה ישירות או במייל מידי שבוע. כך יכול המורה לאתר בעיה בתחום מסוים, ללא צורך במלים רבות בעברית, לפעול לחיזוק התחום שיש בו חולשה ולמנוע תחושת מצוקה או כישלון מתמשכת, שעלולה להביא לנשירת התלמיד מהלימודים.
לדברי יניב, תלמידים עולים שנקלטים בסביבה שבה השפה אינה מוכרת להם מתחילים לנוע במסלול רצוף כישלונות.
המד-אור נוסה בהצלחה על סטודנטים באוניברסיטת קלגרי, ובימים אלה הוא בשלבים ראשונים של ניסוי בבתי"ס באזור מצוקה בעיר. מרבית התלמידים באזור הם מהגרים מוסלמים פקיסטניים. לעומת זאת, מרבית המורים הם נשים נוצריות ילידות קנדה מהמעמד הבינוני (לדברי יניב, לבתיה"ס באזור נשלחים בוגרי לימודי הוראה מצטיינים). בארץ נוסה המד-אור בכיתה ד' באחד מבתיה"ס, אבל במדד אחד בלבד של תחושת הכעס של התלמידים. יניב גם מציע דרכים שבהן ניתן להקל את הקליטה של תלמידים עולים: פיתוח סביבות למידה שאינן תלויות בבקיאות בשפה ובהן סיכויי הצלחה של העולים שווים לאלה של התלמידים הישראלים,למשל במוסיקה, טכנולוגיה, ספורט ואומנות; פיתוח תוכנית קליטה בת ארבעה חודשים שתתמקד בלמידת השפה ככלי חברתי ולא בלימוד איות או דקדוק ועוד.