מי אמר ריטלין ולא קיבל? אתר דוקטורס, בגיליון סיכום השנה שלו, מביא מאמר על ריטלין והפרעות קשב וריכוז. נתון מעניין במאמר מתייחס להתחזקות מעמדו של הריטלין. אם עד לפני זמן לא קצר ניתן היה לחלק את ההורים לתלמידים הסובלים מקשב וריכוז לכאלה המצדדים בתרופה לעומת אלה שיעשו הכל כדי שלא לתת אותה לילדם, בא נייר עמדה שהפיץ באחרונה משרד הבריאות, וטורף את הקלפים, או הקבוצות נכון יותר. משרד הבריאות קובע כי ניתן לאשר טיפול בריטלין גם למי שלא אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, ובלבד שיש בו כדי לשפר את איכות חייו.
לפני כשנתיים פרסם משרד הבריאות האמריקאי עמדה זהה, וקבע כי הטיפול בריטלין יכול להינתן גם מבלי שקיימת מחלה. הרעיון פשוט; הריטלין אינו נחוץ להחלמת המטופל, אך עצם השימוש בהם איננו פסול. לפי תפיסה זו, שאומצה באחרונה בישראל, הריטלין יכול לסייע לאנשים רבים, לא רק בעלי הפרעות קשב וריכוז, ולכן אין זה בלתי אתי לאפשר להשתמש בו.
לפני כשנתיים פרסם משרד הבריאות האמריקאי עמדה זהה, וקבע כי הטיפול בריטלין יכול להינתן גם מבלי שקיימת מחלה. הרעיון פשוט; הריטלין אינו נחוץ להחלמת המטופל, אך עצם השימוש בהם איננו פסול. לפי תפיסה זו, שאומצה באחרונה בישראל, הריטלין יכול לסייע לאנשים רבים, לא רק בעלי הפרעות קשב וריכוז, ולכן אין זה בלתי אתי לאפשר להשתמש בו.