האחריות הממשלתית לטיפול החינוכי בגיל הרך בישראל, מגיל לידה ועד לגיל שש, מתחלקת היום בין ארבעה משרדים: משרד התמ"ת, האחראי על גיל לידה עד שלוש, משרד החינוך, האחראי לחינוך מגיל שלוש עד לגיל שש, וכן משרד הרווחה ומשרד הבריאות, המפעילים "מעונות יום שיקומיים". איגוד מנהלי המחלקות לחינוך פרסם השבוע מסמך, שנשלח לגורמים הרלבנטיים, שבו הוא מסביר מדוע חשוב שכל הטיפול החינוכי בילדי ישראל, יועבר למשרד החינוך. בין היתר מפרט המסמך את תפקידי המשרדים השונים, מביא תימוכין להצעתו מאנשי מקצוע, ומסביר מדוע כדאי וראוי למדינה לבצע מהלך שכזה. תקציר המסמך מובאת כאן.
תפקידים והגדרות
הגדרת תפקיד משרד החינוך, כפי שמופיעה באתר שלו היא; "משרד החינוך ממונה על מוסדות החינוך ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה ותכנון שירותי החינוך וההשכלה, רישוי בעלי מקצוע בתחום החינוך וההוראה."
ההגדרה של אחריות משרד התמ"ת היא; "המשרד פועל לעידוד השתלבות נשים בעבודה על ידי הסרת חסמים ומתן פתרונות לילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות. האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות, ופועל לקידומה של חקיקה בתחום."
משרדי הרווחה והבריאות מוגדרים כמי שאחראים על מעונות יום שיקומיים, הפועלים באחריותם של אגף השיקום במשרד הרווחה והמחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות.
ההתנהלות בשטח
בפועל משרד התמ"ת מספק רק "פיקוח-על" המבוצע בידי 8 מפקחות ארציות המפקחות על כ- 3,000 מעונות יום וכ- 2,300 משפחתונים. כנגד הרישוי מסבסד משרד התמ"ת את ילדי האימהות העובדות השוהים במסגרות. הפיקוח וההדרכה המפורטים לעיל מתבצעים רק במעונות יום ופעוטונים ציבוריים אשר פונים למשרד התמ"ת לקבלת "סמל מעון". אין כל פיקוח של משרד התמ"ת על מעונות ופעוטונים במגזר הפרטי. סמל מעון מוענק רק לאותם גופים הפונים לשם קבלת הסמל. אלה זוכים לפיקוח ולהדרכה של המשרד, כולל הסבסוד אותו הוא מעניק. אין כל פיקוח על מסגרות שאינן פונות לקבל סמל המעון, ולפיכך משרד התמ"ת אינו מאתר מוסדות פרטיים.
לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2011, בישראל 395 אלף ילדים בגיל לידה עד גיל 3. רק 80 אלף מתוכם, המהווים 20% מהילדים בגיל זה, נמצאים במסגרת שהיא תחת פיקוח.
משרדי הרווחה והבריאות אחראים רק על ילדים המוגדרים ככאלה שזכאים לשירות משני משרדים אלו, והם כוללים בדרך כלל ילדים שמופנים למסגרות לחינוך מיוחד, או למסגרות שדורשות התערבות כמו תמיכה כלכלית, הוצאה מהבית וכדומה.
ההצעה
לפיכך מציע איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, כי כיון שאין בישראל אף גוף שאחראי בפועל לחינוכם של הילדים מגיל לידה עד שלוש, יועבר הטיפול למשרד החינוך. לדברי כותבי המסמך; "ההמלצה לקבלת אחריות כבר מגיל הרך מלידה, מתבססת על כך שאין כמעט חולק על ההנחה, שגיל זה הִנו שלב קריטי בחייו של הילד בו מתעצבות ומתפתחות יכולותיו השכליות והחברתיות של הילד וכי פערים העלולים להיווצר בגין העדר טיפול נכון בשלב זה של חיי הילד, יתכן ויהיו קריטיים להתפתחותו העתידית. ההמלצה לקבלת אחריות של משרד ממשלתי אחד לרצף החינוכי כולו – מלידה עד לכיתה י"ב, רואה את העשייה כמכוונת לחינוך ה"אדם השלם" בגישה הוליסטית ובראייה מערכתית". האיגוד מציין שכיון שיש צורך בחקיקה ובהכשרת כוח אדם, יש חשיבות רבה לעצם ההצהרה על אחריות משרד החינוך לחינוך מלידה. מן הראוי, לדעת האיגוד, כי כדי שמהלך זה יתבצע, יכין משרד החינוך עבודת מטה מקיפה ליישום.