"בעוד חמש דקות אתה הולך להכין שיעורים", "תסיים כבר את האוכל", "יש לך דקה בדיוק להתחיל להתלבש", כל המשפטים הללו הם דוגמה לשיח שגרתי שנשמע בכל בית. כל הורה משתמש בשפת ההוראות כדי לאלץ את הילד לעשות מה שהוא רוצה. אבל – לא בהכרח מה שהילד רוצה. כך נוצר קונפליקט מתמשך, שבדרך כלל אין לו פיתרון, אלא חזרה שוב ושוב על אותו סגנון דיבור.
אז מה עושים? הפתרון הרבה יותר פשוט ממה ששיערתם. צריך לגרום לילד לעשות את מה שאתם רוצים. כיצד? בשני אופנים. האחד להעמיד מולו שתי אלטרנטיבות ולתת לו לבחור ביניהן. והשני; כאשר הילד בוחר – לחזק אותו; ביטויים כמו "החלטה נבונה", או "החלטת נכון" – יעשו את העבודה. כך לילד נדמה שהוא מקבל את ההחלטה וגם מקבל חיזוק. הילד ישמח לקבל חיזוק מההורים, וכל היחסים ביניהם ישתנו. קבלת החלטות "בדרך חיובית", תלמד את הילד כיצד להתמודד עם סוגיות שדורשות החלטה שלו.
וכיצד זה מתנהל במציאות? לפניכם דוגמה; במקום "שב תאכל את הסלט", תשאלו אותו; "מה אתה רוצה לאכול, סלט או ביצה?" נגיד שהילד יבחר בסלט. ואז תגידו לו; "בחירה טובה, בסלט יש הרבה ויטמינים". גם אם יבחר בביצה תמצאו דרך לעודד אותו, כמו "בחירה מצוינת, החלבונים שבביצה חשובים לגדילה".
רוצים דוגמה נוספת, מתחום כאוב במיוחד? – במקום "שב תכין כבר את השיעורים", תשאלו אותו; "מתי אתה רוצה להכין שיעורים; לפני תוכנית טלויזיה זו או אחרת או לאחר מכן?" "אחרי", תגיע התשובה. "מצוין", תגיבו, "כך תוכל להתרענן קצת לפני הכנת השיעורים".