בארה"ב ; הפרעות התנהגות אינן מנבאות כישלון בלימודים – שני מחקרים חדשים, שהוצגו בחודש שעבר בניו-יורק טיימס, מזימים את אחת הדעות הרווחות בקרב אנשי חינוך ופסיכולוגים. הדעה היא שתלמידים, שאובחנו בגיל צעיר כבעלי הפרעות קשב והתנהגות, נדונו להשתרך מאחור בהישגיהם לאורך כל תקופת לימודיהם.
על פי הכתבה, אחד המחקרים מצא, כי ילדים שזוהו כבעלי הפרעות התנהגות בגן הילדים השתוו בהישגיהם האקדמיים לחבריהם בביה"ס היסודי. המחקר השני מצא, כי ילדים עם ליקויי קשב סובלים בעיקר מעיכוב בהתפתחות חלק מהמוח, המסתיים עד גיל11, ולא מליקוי או פגם.
הכתבה מציינת, כי מומחים טוענים שתוצאות המחקרים עשויות לשנות את ההתנהלות של אנשי המדע, ההורים והמורים עם תלמידים שבשנותיהם הראשונות במערכת החינוך הם מפריעים או מנותקים מסביבתם.
במחקר הראשון עקב צוות בינלאומי של חוקרים אחר ההתפתחות החברתית והאינטלקטואלית של 16 אלף ילדים במשך שנים. החוקרים מצאו, כי אין קשר בין התנהגות אנטי חברתית של ילדים בגן הילדים עם הישגיהם בביה"ס היסודי. התברר כי לילדים שנהגו להפריע לגננת, להתחצף ואף ליזום קטטות, היו בכיתה ה' הישגים דומים בקריאה ובמתמטיקה לאלו של ילדים שהתנהגו בגן כיאות.
ממצא נוסף שמצאו החוקרים, ומתייחס לכל הילדים, הוא שהתוצאות במבחנים במתמטיקה בגילאי 5-6 מנבאות במידה רבה את הישגי אותם ילדים במקצוע זה בכיתה ה'; תלמידים שהתקשו במתמטיקה בגן התקשו גם בביה"ס ולהיפך. בעקבות ממצאים אלה ממליצים החוקרים לכלול בתוכניות ההכנה לביה"ס הנהוגות בגנים יותר משחקי חשבון.
את המחקר השני ערכו חוקרים מ"המכון הלאומי לבריאות הנפש" ואוניברסיטת מקגיל בארה"ב. החוקרים השתמשו במחקר בטכניקות הדמיה, שבעזרתן השוו סריקות מוח רבות של שתי קבוצות, שבכל אחת מהן 223 ילדים בגילאי 6-16; קבוצה עם ליקויי קשב וקבוצה ללא ליקויי קשב. החוקרים מצאו, כי אחד מאזורי מעטפת הקורטקס של המוח, המתמחה במחשבות מודעות ושליטה מוטורית, מגיע לבשלות אצל ילדים היפראקטיביים רק בגיל עשר וחצי – כשלוש שנים לאחר שהוא מתפתח אצל ילדים רגילים.
הכתבה מציינת, כי בעקבות פרסום המחקר אומרים רופאים, כי הוא מסייע להסביר את העובדה שתלמידים רבים שאובחנו בילדות המוקדמת כהיפראקטיביים, אובחנו כילדים רגילים לאחר מספר שנים.
כתובת הכתבה;