לכמה מאיתנו קופץ הפיוז בנוכחות הורינו? הערותיהם מוציאות אותנו מאיזון?
מעשיהם הקשורים אלינו או אל ילדינו מעוררים אצלינו כעס, תסכול או אכזבה?
מה יש שם במפגש בין הורים להוריהם שמעלה ניצוצות של אש?
תיק העבר
לא משנה גילנו או כמה זמן עבר, אנו נושאים עימנו את חוויות, רגשות ותחושות העבר. במפגש עם הורינו אנו חוזרים להיות ולהגיב ממקום ילדי, קורבני ופגוע. "אכלו לי, שתו לי, עשו לי…"
נושאים תקווה
התקווה או הציפייה כי עם חלוף הזמן, התנהגותם, תגובותיהם, סדרי עדיפויותיהם יהיו שונים. התקווה שהם יוכלו לראות אותנו, להגיב אלינו ואל ילדינו כפי שתמיד חלמנו.
לדוגמה: שאנו נהיה הדבר החשוב ביותר עבורם, שיבלו עימנו זמן, שיחבקו אותנו, שיגידו כמה הם אוהבים אותנו וגאים בנו…
נקודות רגישות אצלינו
הנקודות הרגישות ביותר שלנו במפגש עם הורינו הינן נקודות בהן הורינו משקפים לנו בהתנהגותם, התנהגויות שלנו, שאנו לא שלמים עימן.
לדוגמה: אם אנו נושאים רגשות אשם שאנו לא מספיק נוכחים בחיי ילדינו; כאשר ילדינו פונים אליהם בבקשה לשחק עימם ותגובתם הינה: (תוך כדי קריאת עיתון או צפייה בטלויזיה) "לא עכשיו", זה רגיש לנו.
רגשות ותחושות אלו הינם לגיטימיים ומובנים! עם זאת הם בחירתנו. אנו בוחרים להרגיש כך ולהגיב ממקום פגוע וקורבני. היום אני מזמינה אתכם לבחור אחרת בתחושותיכם וברגשותיכם כלפי הוריכם. למה?
אנחנו הסובלים העיקריים
רגשותינו ותחושותינו הינם עולמנו הפנימי. כאשר בפנימיותנו יש כעס, עצב, רוגז, תסכול ואכזבה, אנו הסובלים נפשית מכך. ואם לא די בסבל נפשי, הרי שהנפש והגוף אחד הם;
לכן הסבל, לעיתים קרובות, בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית. אין זה אומר שרגשות אלו הם לא בסדר או שכשאנו מרגישים כך, אנו לא בסדר, לא! זה רק אומר שאנו האנשים העיקריים שסובלים מכך נפשית ופיזית.
תרגיל: עצרו רגע וחשבו על הדבר המכעיס ביותר שקרה לכם ביומיים האחרונים. הרגישו מה קורה בגופכם, בפנימיותכם. כעת קחו נשימה ונשפו. עכשיו חשבו על הדבר שהכי חימם את ליבכם ביומיים האחרונים, כגון:
שילדיכם הביא לכם פרח ואמר כי הוא אוהב אתכם. שימו לב מה קורה בגופכם, בפנימיותכם.
בדרך התנהגותנו אנו מחנכים את ילדינו
ילדים מחקים את התנהגות הוריהם. הם לומדים להתנהג מהדרך בה אנו מתנהגים ולא מאיך שאנו אומרים להם להתנהג. בבקשה היו מודעים לכך.
לא פעם צליל, ביתי בת ה 7.5 מעירה לי: "אמא, זה מעניין שאת בוחרת לומר זאת בכעס…."
איך עושים זאת, איך בוחרים להרגיש ולהגיב אחרת?
הדבר החשוב והמשמעותי ביותר הוא הרצון שלכם להרגיש אחרת. כאשר אדם רוצה לקום מכסאו, אין הוא צריך שיגידו לו איך לקום.
הנחייה אולי תעזור ותעשה את התהליך קל או קצר יותר, אך דעו כי הוא ימצא את הדרך. כמובן שזוהי עבודה מחשבתית, שינוי בתפיסת עולם ובנקודת מבט.
במשך שנים התהלכתי עם רגשות עזים של כעס, אכזבה ותסכול מיחסם של הורי אליי, מחינוכם, מבחירותיהם, מסדרי עדיפויותיהם בחיים, שלא כללו אותי בראשם.
עם השנים הבנתי כי אני הסובלת העיקרית מכך, אני הבוחרת להרגיש כך-כקרבן ורציתי אחרת. להלן הלמידות והתובנות שעזרו לי בתהליך……
1. הטוב ביותר עבורנו
הורינו, כפי שאנו לילדינו, רצו, רוצים ותמיד ירצו את הטוב ביותר עבורנו. דעו זאת בכל רבדי ליבכם. מהות התנהגותם, עשייתם ואמרותיהם תמיד היתה ותמיד תהיה, מנקודת מבטם, לטובתנו ועבורנו.
2. התנהגותו של אדם, נובעת תמיד, מכמיהתו לחום, לאהבה ולתשומת לב
ממש כמונו, כמו ילדינו, כך גם הורינו. התנהגותם נובעת מהרצון להרגיש טוב עם עצמם (אהובים, מוערכים וכו'….) ולא בכדי לפגוע באף אחד אחר.
הם לא חשבו לעצמם: "איך עליי להתנהג בכדי לפגוע בו…" אלא פעלו מתוך דחף להרגיש טוב עם עצמם.
3. הייקום מדוייק
כל מקרה וארוע שקרו בחיינו, כל רגע שעבר – היו לטובתנו, עבור הצמיחה, הגדילה וההתפתחות האישית שלנו. לא היינו מי שאנו היום, לולא זאת.
לרוב קשה לראות זאת באותו הרגע, אך במבט לאחור אפשר להבין זאת. תשוקתי לעבוד עם הורים וילדים, על מערכות היחסים ביניהם, לא היתה, לולא חוויתי את חוויות ילדותי.
4. קבלה
הבינו כי לכל אדם סדרי עדיפויות, פחדים וערכים שונים. לכל אדם יש אהבה, חשיבה ודרך התנהגות שונה, קבלו זאת. שחררו את הרצון שיחשבו, ירגישו וירצו כמוכם, שחררו את הרצון להיות צודקים.
כאשר תעשו זאת, תתפנה אנרגיה רבה בתוככם. אנרגיה זו תוכלו לנצל לבחירה ברגש אחר, כגון: אהבה, קבלה, חמלה ואמפטיה.
רגשות אלו ישפיעו עליכם הן נפשית והן פיזית. בתוככם כבר לא יהיו רגשות קשים ומכווצי לב, אלא רגשות נעימים ומרחיבי לב.
הערה: כולם מדברים על הרצון לשלום. זה הפך להיות מין ביטוי נכסף שלדעתי שכחנו את מהותו. האמינו לי, לא עומדים במרכזו שטחים וכסף, גם לא אוצרות טבע או הבטחות למיניהן.
מהותו של שלום היא הרוגע, האהבה והקבלה שתרגישו בתוככם. כאשר תסכילו לבחור ברגשות אלו, לעומת הצורך בלהיות צודקים, אזי הביטוי הנכסף שנקרא "שלום עולמי" יהיה בהישג ידינו.
5. שינוי במיקוד
כל הקורות אותנו משולים לכוס אשר חציה מלא וחציה ריק. הבחירה הינה שלנו במה להתמקד ב"ריק" או ב"מלא". כך גם ביחסינו אל הורינו. אנחנו יכולים לשים תחת זכוכית מגדלת את ה"אין" או את ה"יש",
את ה"טוב" או את ה"רע" – אנחנו בוחרים "מה אנו שמים תחת זכוכית המגדלת".
6. הכרת תודה
לצערי רוב בני האדם לוקחים כמובן מאליו את מה שיש להם. מובן שיש בית וגג מעל הראש, בגדים ללבוש, אוכל לאכול, מזגן להתחמם או להתקרר בזכותו, מיטה לישון עליה.
מובן שיש הורים שדואגים לכל זאת, לפחות בילדותנו… ובכן זה לא מובן ולא ברור מאליו! כל שיש בחיינו זכינו לו. אני מזמינה אתכם להכיר תודה ולהעריך זאת עוד בטרם איננו.
מעשיהם הקשורים אלינו או אל ילדינו מעוררים אצלינו כעס, תסכול או אכזבה?
מה יש שם במפגש בין הורים להוריהם שמעלה ניצוצות של אש?
תיק העבר
לא משנה גילנו או כמה זמן עבר, אנו נושאים עימנו את חוויות, רגשות ותחושות העבר. במפגש עם הורינו אנו חוזרים להיות ולהגיב ממקום ילדי, קורבני ופגוע. "אכלו לי, שתו לי, עשו לי…"
נושאים תקווה
התקווה או הציפייה כי עם חלוף הזמן, התנהגותם, תגובותיהם, סדרי עדיפויותיהם יהיו שונים. התקווה שהם יוכלו לראות אותנו, להגיב אלינו ואל ילדינו כפי שתמיד חלמנו.
לדוגמה: שאנו נהיה הדבר החשוב ביותר עבורם, שיבלו עימנו זמן, שיחבקו אותנו, שיגידו כמה הם אוהבים אותנו וגאים בנו…
נקודות רגישות אצלינו
הנקודות הרגישות ביותר שלנו במפגש עם הורינו הינן נקודות בהן הורינו משקפים לנו בהתנהגותם, התנהגויות שלנו, שאנו לא שלמים עימן.
לדוגמה: אם אנו נושאים רגשות אשם שאנו לא מספיק נוכחים בחיי ילדינו; כאשר ילדינו פונים אליהם בבקשה לשחק עימם ותגובתם הינה: (תוך כדי קריאת עיתון או צפייה בטלויזיה) "לא עכשיו", זה רגיש לנו.
רגשות ותחושות אלו הינם לגיטימיים ומובנים! עם זאת הם בחירתנו. אנו בוחרים להרגיש כך ולהגיב ממקום פגוע וקורבני. היום אני מזמינה אתכם לבחור אחרת בתחושותיכם וברגשותיכם כלפי הוריכם. למה?
אנחנו הסובלים העיקריים
רגשותינו ותחושותינו הינם עולמנו הפנימי. כאשר בפנימיותנו יש כעס, עצב, רוגז, תסכול ואכזבה, אנו הסובלים נפשית מכך. ואם לא די בסבל נפשי, הרי שהנפש והגוף אחד הם;
לכן הסבל, לעיתים קרובות, בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית. אין זה אומר שרגשות אלו הם לא בסדר או שכשאנו מרגישים כך, אנו לא בסדר, לא! זה רק אומר שאנו האנשים העיקריים שסובלים מכך נפשית ופיזית.
תרגיל: עצרו רגע וחשבו על הדבר המכעיס ביותר שקרה לכם ביומיים האחרונים. הרגישו מה קורה בגופכם, בפנימיותכם. כעת קחו נשימה ונשפו. עכשיו חשבו על הדבר שהכי חימם את ליבכם ביומיים האחרונים, כגון:
שילדיכם הביא לכם פרח ואמר כי הוא אוהב אתכם. שימו לב מה קורה בגופכם, בפנימיותכם.
בדרך התנהגותנו אנו מחנכים את ילדינו
ילדים מחקים את התנהגות הוריהם. הם לומדים להתנהג מהדרך בה אנו מתנהגים ולא מאיך שאנו אומרים להם להתנהג. בבקשה היו מודעים לכך.
לא פעם צליל, ביתי בת ה 7.5 מעירה לי: "אמא, זה מעניין שאת בוחרת לומר זאת בכעס…."
איך עושים זאת, איך בוחרים להרגיש ולהגיב אחרת?
הדבר החשוב והמשמעותי ביותר הוא הרצון שלכם להרגיש אחרת. כאשר אדם רוצה לקום מכסאו, אין הוא צריך שיגידו לו איך לקום.
הנחייה אולי תעזור ותעשה את התהליך קל או קצר יותר, אך דעו כי הוא ימצא את הדרך. כמובן שזוהי עבודה מחשבתית, שינוי בתפיסת עולם ובנקודת מבט.
במשך שנים התהלכתי עם רגשות עזים של כעס, אכזבה ותסכול מיחסם של הורי אליי, מחינוכם, מבחירותיהם, מסדרי עדיפויותיהם בחיים, שלא כללו אותי בראשם.
עם השנים הבנתי כי אני הסובלת העיקרית מכך, אני הבוחרת להרגיש כך-כקרבן ורציתי אחרת. להלן הלמידות והתובנות שעזרו לי בתהליך……
1. הטוב ביותר עבורנו
הורינו, כפי שאנו לילדינו, רצו, רוצים ותמיד ירצו את הטוב ביותר עבורנו. דעו זאת בכל רבדי ליבכם. מהות התנהגותם, עשייתם ואמרותיהם תמיד היתה ותמיד תהיה, מנקודת מבטם, לטובתנו ועבורנו.
2. התנהגותו של אדם, נובעת תמיד, מכמיהתו לחום, לאהבה ולתשומת לב
ממש כמונו, כמו ילדינו, כך גם הורינו. התנהגותם נובעת מהרצון להרגיש טוב עם עצמם (אהובים, מוערכים וכו'….) ולא בכדי לפגוע באף אחד אחר.
הם לא חשבו לעצמם: "איך עליי להתנהג בכדי לפגוע בו…" אלא פעלו מתוך דחף להרגיש טוב עם עצמם.
3. הייקום מדוייק
כל מקרה וארוע שקרו בחיינו, כל רגע שעבר – היו לטובתנו, עבור הצמיחה, הגדילה וההתפתחות האישית שלנו. לא היינו מי שאנו היום, לולא זאת.
לרוב קשה לראות זאת באותו הרגע, אך במבט לאחור אפשר להבין זאת. תשוקתי לעבוד עם הורים וילדים, על מערכות היחסים ביניהם, לא היתה, לולא חוויתי את חוויות ילדותי.
4. קבלה
הבינו כי לכל אדם סדרי עדיפויות, פחדים וערכים שונים. לכל אדם יש אהבה, חשיבה ודרך התנהגות שונה, קבלו זאת. שחררו את הרצון שיחשבו, ירגישו וירצו כמוכם, שחררו את הרצון להיות צודקים.
כאשר תעשו זאת, תתפנה אנרגיה רבה בתוככם. אנרגיה זו תוכלו לנצל לבחירה ברגש אחר, כגון: אהבה, קבלה, חמלה ואמפטיה.
רגשות אלו ישפיעו עליכם הן נפשית והן פיזית. בתוככם כבר לא יהיו רגשות קשים ומכווצי לב, אלא רגשות נעימים ומרחיבי לב.
הערה: כולם מדברים על הרצון לשלום. זה הפך להיות מין ביטוי נכסף שלדעתי שכחנו את מהותו. האמינו לי, לא עומדים במרכזו שטחים וכסף, גם לא אוצרות טבע או הבטחות למיניהן.
מהותו של שלום היא הרוגע, האהבה והקבלה שתרגישו בתוככם. כאשר תסכילו לבחור ברגשות אלו, לעומת הצורך בלהיות צודקים, אזי הביטוי הנכסף שנקרא "שלום עולמי" יהיה בהישג ידינו.
5. שינוי במיקוד
כל הקורות אותנו משולים לכוס אשר חציה מלא וחציה ריק. הבחירה הינה שלנו במה להתמקד ב"ריק" או ב"מלא". כך גם ביחסינו אל הורינו. אנחנו יכולים לשים תחת זכוכית מגדלת את ה"אין" או את ה"יש",
את ה"טוב" או את ה"רע" – אנחנו בוחרים "מה אנו שמים תחת זכוכית המגדלת".
6. הכרת תודה
לצערי רוב בני האדם לוקחים כמובן מאליו את מה שיש להם. מובן שיש בית וגג מעל הראש, בגדים ללבוש, אוכל לאכול, מזגן להתחמם או להתקרר בזכותו, מיטה לישון עליה.
מובן שיש הורים שדואגים לכל זאת, לפחות בילדותנו… ובכן זה לא מובן ולא ברור מאליו! כל שיש בחיינו זכינו לו. אני מזמינה אתכם להכיר תודה ולהעריך זאת עוד בטרם איננו.
שני הורביץ – מאמנת אישית, מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות"