צריך כמה מיומנויות בסיסיות כדי להצליח בלימודים, לבד מכישרון כמובן. מהן המיומנויות החשובות ביותר? רוב המחקרים שעוסקים במיומנויות למידה מציינים את חמש המיומנויות הבאות כחשובות ביותר; ארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה.
כדי לסייע לילד שלך להצליח בלימודים עליך בראש ובראשונה לשוחח עם הילד. עליך לשאול אותו כיצד הוא מגדיר את עצמו כתלמיד (מצוין, טוב, בינוני, חלש). בהמשך תבחן יחד איתו את מידת הרצינות שלו בלימודים, את קצב ההתקדמות שלו, את הישגיו. שאל אותו לאן הוא רוצה להגיע ומה שאיפותיו.
עכשיו תבחן יחד איתו את חמשת המיומנויות החשובות להצלחה בלימודים. במה הילד שלך חזק? במה חלש? יש ילדים שקשה להם עם ארגון הזמן, יש כאלה שקשה להם להתמקד, יש אחרים שסובלים מעצלות מה, או בשפה מקצועית יותר – חוסר מוטיבציה. לאחר מכן תציין לעצמך במה אתה יכול לסייע.
המסע אל האמת
כאשר אתה מתבונן בשחיין, אז אם אתה יודע לשחות – לא אחת נראה לך שאתה יכול לשחות כמוהו. כמעט. וזו מילת המפתח – כמעט. לא די להתבונן במישהו ולחשוב שאתה יכול להיות כמוהו. עליך לנסות. קפוץ לבריכה והתחל לשחות. האם תצליח לעמוד בקצב שלו? בסגנון? ודאי שלא. אז זוהי הנקודה. לפעמים ילדים אומרים שהם רוצים להיות תלמידים טובים, אבל כשהם מתחילים "לשחות" הם מפסיקים מיד. תחושת הכישלון הצורב, חוסר היכולת להיות כמו התלמידים הטובים בכיתה, חוסר המוטיבציה להכין את השיעורים, פערים מצטברים, חוסר ריכוז ועוד – כל אלה מונעים מהילד להיות מי שהוא, לפחות ברמת ההצהרה, אומר שהוא מוכן להיות.
כאן נכנס תפקיד ההורה להילוך גבוה. נסה לשקף לו מה הוא יכול, מה הצדדים החזקים שלו והתחל משם. אחר כך תקדם אותו לקראת הצדדים הפחות חזקים שלו.
חשיבות האבחון
תנסה לזהות בעיות. רוב הילדים אומרים שהם רוצים להצליח בלימודים, אבל רק חלקם מצליחים להיות תלמידים מצליחים. הם לא אוהבים להכין שיעורים, הם לא מקשיבים בשיעורים, הם מפריעים, הם מפוזרים. תנסה לבחון עם הילד אם הוא מקשיב בשיעורים, מכין שיעורי בית, מפריע או לא, נעדר מהכיתה או לא, אוהב מורה זה או אחר ועוד. בסך הכול שם המשחק הוא מוטיבציה. אם תצליח בעזרת שיחה כזו לעורר בילד שלך מוטיבציה רבה יותר, סביר להניח שהוא יהיה תלמיד טוב יותר.
מה שאנחנו מציעים כאן אפשר להגדיר במילה אחת; השקעה. התהליך מצריך עקביות מצידך, השקעת זמן ומאמץ והכי חשוב – הרבה אמפתיה ורצון טוב. המידע על חמשת המיומנויות שלפניך יעזור לך לצאת לדרך. שיהיה בהצלחה לשניכם.
המיומנויות
1. ניהול זמן – הזמן הוא משאב חשוב. ניהול זמן נכון חשוב במיוחד כאשר לוח הזמנים צפוף. בגלל הסביבה המקוונת, לוח הזמנים של הילדים בישראל נעשה צפוף במיוחד. הם מחלקים את זמנם בין חברים רגילים וחברים וירטואליים, בין שיחות טלפון לשליחת מסרונים, בין גלישה באינטרנט לצפייה בטלוויזיה. אם תוסיפו על זה גם לוח זמנים שאפיין ילדים לפני התקופה המקוונת (מפגש עם חברים מהשכונה, למשל), תראו שהם עסוקים למדי. אם תוסיפו תחביבים, כמו נגינה או כדורגל, הזמן באמת הולך ונהיה מצרך יקר. אז כיצד עוזרים לילד לנצל אותו כראוי? ראשית מפו איתו את היום. חלקו אותו לתקופות זמן. השאירו בו מקום לכל מה שהילד רוצה. והחשוב מכל – נסו במשך שבוע לעקוב אחר ניהול הזמן בקפדנות. אחר כך זה כבר יהפוך להרגל. דרך נוספת היא לקחת יומן, לציין בכל יום את המשימות העיקריות שעל הילד לבצע. את שאר הזמן מפו להנאה – חברים, תקשורת, טלוויזיה וכו'. בדקו במשך שבוע כמה זמן הוא מקדיש לכל נושא והאירו את עיניו. הידע הזה יאפשר לו להיות מודע, ומודעות היא שם המשחק. אם הילד שלך מתקשה בשיעורים, או במקצוע מסוים, קבע איתו זמן מיוחד להעשרה באותו מקצוע. את הזמן הזה תציין ביומן ותשתדל שיהיה "זמן קדוש" – תקיים עם הילד את המפגש בכל מקרה. עצם ההתייחסות לתקופת זמן מסוימת ולחשיבותה, יעלו אצל הילד את המודעות לזמן.
2. ארגון – נושא זה הוא הבסיס לחלק מהדינמיקה ההורית והוא מתחיל מהרגע שהילד צריך להתארגן ללכת לגן. ההתארגנות בבוקר, סידור תיק, לקיחת סנדוויץ' וכו', הכל שייך לארגון. ככל שהילד עצמאי יותר בגיל צעיר כך הוא גדל מבוגר עצמאי. הצלחה בביה"ס קשורה יותר להתארגנות מאשר לכישורים אקדמיים. אז כיצד לסייע לילד שלך כדי שיהיה מאורגן יותר? ערוך איתו רשימה של דברים שהוא צריך לעשות במשך היום. ערוך פרוט ברשימה של הדברים שהוא צריך להכין למשימות שהוזכרו. תלה את הרשימה על המקרר. אם הוא יודע לקרוא – תן לו העתק. כדי לחזק את הביצוע שים מרקר ליד הרשימה וצבע את המשימות שבוצעו – המחיקה תהווה לגביו סוג של חיזוק ומראה מקום על ההתקדמות במשימה. אם הילד בגיל בי"ס, תעקוב כיצד הוא מכין שיעורים. תבדוק אם הוא דואג לאביזרי למידה – מחברת, כלי כתיבה, ספר וכו'. בהמשך תעקוב אחר התזמון – תראה מתי הוא נוהג להכין שיעורים וכמה זמן זה לוקח לו. אם אתה מגלה שלילד יש בעיית ארגון, תעזור לו. למשל, תסדר איתו ביחד את הילקוט – לא בבוקר אלא בערב שלפני. אם אתה רואה שחסרים לו כלי כתיבה – תלך איתו לקנות. אם אתה רואה שהילד מפוזר, תדאג לאמצעים שיעזרו לו להיות מסודר יותר כמו ארגונית, עטיפות בצבעים שונים (לפי המקצוע) לספרי הלימוד וכך גם למחברות, קלמר עם תאים, ילקוט עם תאים וכדומה.
3. סדר עדיפויות – טיפול בנושא זה חשוב במיוחד אצל ילדים צעירים, כיון שבשל גילם הצעיר הם אינם יודעים היכן להתחיל. הם מתחילים במה "שנופל לידם". כדי למקד אותם להצלחה בביה"ס, צריך למקד אותם במה שחשוב ביותר ואחר כך לעבור לדברים החשובים פחות. אתה יכול להתחיל ברשימה שתכתוב יחד עם הילד, שתכיל את כל המשימות שעליו לבצע, כולל המובנות מאליהן. תבקש ממנו לסמן בסוגים שונים של מרקרים את החשיבות של המשימות. למשל החשובות ביותר ימורקרו באדום, הפחות חשובות בכחול והכי פחות חשובות – בירוק. אפשרות אחרת היא למספר את המשימות, כאשר החשובות ביותר מקבלות את הספרה 1, הפחות חשובות – 2 והחשובות מעט – 3. לאחר מכן מומלץ לרכז את כל המשימות החשובות ביותר בראש, ובהמשך לפי סדר העדיפויות את המשימות החשובות פחות. בתחום הלימודי תשים לב מה הוא מציין כחשוב ביותר. מדי שבוע הקדישו כמה דקות לרשימה ותראו האם אכן הילד למד להעניק סדר עדיפויות כפי שכתב.
4. ריכוז – אחת התופעות הבולטות במערכת החינוך בישראל היא הגידול האדיר בתלמידים לקויי למידה, בעלי הפרעות קשב וריכוז, קשיים בלימודים ועוד. יש אזורים בארץ – במרכז במיוחד, שם עולים בעלי ההפרעות בלמידה באחוזים רבים על הממוצע שמוכר על ידי בעלי מקצוע. הטענה היא כי להורים יש משאבים כלכליים והם מנצלים אותם כדי להשיג לילדים הקלות בלמידה. כך או כך, צריך לסייע לתלמידים להתרכז. אז כיצד עושים זאת? ראשית תוודא שיש לילד סביבת למידה נקייה ממסיחים – מטלוויזיה פתוחה, מסך מחשב קופצני או טלפון נייד על השולחן. דאג שתהיה לו פינת למידה; חשוב שלילד יהיה מקום קבוע להכין את שיעוריו, שיאפשר לו מרחב למידה – למשל, להניח מחברת ושני ספרים לצידה, או מחשב, מחברת וספר על השולחן. תקבעו עם הילד זמן ללימודים וזמן לבילויים. אל תפחד מחדירה לפרטיות שלו – הסבר לו בברור שאימיילים הם חלק מזמן ההנאה שלו. תמקד אותו בשיחה לזמן שהוא מקדיש ללימודים לעומת הזמן שהוא מקדיש לשליחת אימיילים או לשיחות בנייד עם חברים. מספיק מעקב של יום אחד, עם רישום מדויק, כדי להראות לילד כמה זמן הוא מקדיש לכל עניין. אחר כך הוא כבר ידאג לשנות את המצב ללא ויכוחים מיותרים.
5. מוטיבציה – נכון שכולם רוצים להצליח בלימודים? נכון שרובם לא בדיוק מצליחים? האם הם חסרי כישרון? לאו דווקא. יש בוגרים מוצלחים שהיו תלמידים כושלים. אז מה הסיבה? הרבה פעמים הסיבה היא מוטיבציה. פעמים אחרות זה כל הסיבות שמנינו לעיל. כדי לסייע להגברת המוטיבציה של הילד צריך להפוך את עולם ביה"ס משמעותי עבורו. כך, למשל, קח אותו איתך לקניות ותסב את תשומת לבו למחירים, להנחות שיש, למבצעי הקנייה וכו'. שתף אותו בהחלטה איזה אבקת כביסה לקנות – האם את הזולה יותר, בגלל המבצע, או את מי שמציע כמות גדולה יותר בחינם. בפעם הבאה כשהוא יגיע לחשב משהו דומה בביה"ס – הוא ייזכר בסופרמרקט. חזק את החוזקות שלו – פעם חשבו שיש לחזק את התלמיד בתחומים שהוא חלש בהם. גם היום חושבים כך, אבל יודעים גם שיש אינטליגנציות מרובות, ובד בבד צריך לעודד את התלמיד לפעול בתחומים שהוא חלש בהם דווקא באמצעות התחומים שהוא חזק בהם. למשל, מי שחזק במוזיקה יש לו אינטליגנציה מוזיקלית מפותחת. אינטליגנציה כזו יכולה לתרום ללימודי לשון, ללימודי שפה זרה ולחיים החברתיים. נסה לאבחן את האינטליגנציות החזקות של הילד – הצלחה במה שהוא טוב יתרום לתחושת הערך וכך גם להצלחה בתחומים אחרים.
היה מעורב יותר במה שקורה בביה"ס. הורים מעורבים יכולים לשוחח עם הילדים על המערכת שבה הילדים שוהים שעות רבות; על המורים, אירועים, נושאים משותפים וכדומה. היה מעורב בסביבת השווים – עודד את הילד לספר על החברים שלו, על הישגיהם בלימודים, על ההבדלים בינו לבין חבריהם בתחום הלימודי. כל מידע נרחב של ההורים יכול להשפיע על המוטיבציה של הילדים. אם ההורים, למשל, הולכים למשחק כדורגל בית ספרי, שבו משתתף הילד, זה חשוב לילד ולא פחות להורים. אם ההורים תורמים מחשב ישן לביה"ס, זה מראה לילד שלהורים יש מוטיבציה לסייע לביה"ס, זה מגביר את הקשר של הילד לסביבת הלמידה שלו, ויכול לתרום למוטיבציה שלו. ולסיכום; שם המשחק הוא אכפתיות. כשלהורה איכפת הילד יודע. ילדים בדרך כלל יוצאים מחוזקים מאינטראקציות חיוביות עם ההורים. אכפתיות משפיעה עליהם במיוחד. אז אם תשקיע את כל הנ"ל, ותהיה אכפתי ועקבי, צמד המילים שלא תשמע בבית יהיה שיעור פרטי.