באסם עיאדאת, מנהל בי"ס אל חאג' בחיפה, הציג, בכנס "המורה שלך" בשבוע שעבר, תמונה עגומה של הכשרת המורים, העסקתם ורמת ההוראה במגזר הערבי.
לטענתו, מרבית מורי-המורים מהמגזר, שתפקידם להכשיר את פרחי ההוראה ולייעץ להם, לא עמדו מימיהם מול כיתה בביה"ס היסודי. במסגרת תפקידו כמנהל בי"ס הוא גם גילה, כי המנחים, שתפקידם ללוות את המורה המתחיל ולסייע לו בשנת הסטאז', מבקרים בממוצע בביה"ס פעמיים בשנה בלבד.
עיאדאת הוסיף, כי במגזר הערבי נקלטים המורים בבתיה"ס בזכות קשרים ולא על פי כישורים. ישנם סטודנטים שרק החלו ללמוד, וכבר יודעים שבי"ס מסוים מחכה לקלוט אותם.
לדבריו, במגזר הערבי עדיין יש למורה מעמד טוב. ההוראה היא גם האופציה העיקרית לתעסוקה לאקדמאים ולכן המגזר מוצף במורים, בעיקר מורות. המנהל טוען, כי חברי מועצה בעירייה או חברי כנסת של המגזר לוחצים על מנהלי בתיה"ס להעסיק מורים מקורבים, מה שיוצר "סחר-מכר" במורים. בגלל עודף האקדמאים המובטלים, מעסיקים במגזר הערבי מורים רבים בחלקי משרה, כדי לתת למובטלים קיום בסיסי.
עיאדאת הוסיף, כי במגזר הבדואי בנגב יש בעיה חמורה של מחסור במורים מקומיים בשל הריבוי הטבעי העצום. לכן "מייבאים" לנגב מורים מתחילים מהצפון. מורים אלה אינם שורדים בנגב ועוזבים לאחר שנתיים-שלוש. כך יוצא, שבתיה"ס הבדואים הופכים לתחנת מעבר של מורים. התוצאה היא ירידת רמת ההוראה וירידה חמורה בהישגי התלמידים בשנים האחרונות.
למרות עודף המורים במגזר הערבי גילה עיאדאת, כי כשבועיים לאחר תחילת הלימודים עדיין חסרים לו שלושה מורים. הסיבה לעיכוב לדעתו – המתנה לאישור הביטחוני של השב"כ או סיבה בירוקרטית אחרת. לטענתו,"משה"ח מדבר על תכנון שנתי ורב שנתי, כשאינו מסוגל לתכנן שבוע מראש".