שני בני נוער נרצחו השבוע מדקירות סכין. משרד החינוך פרסם את ההודעה הבאה; "מקרים אלה מותירים את החברה בתחושות קשות של זעזוע, של אובדן הביטחון האישי ושל משבר ערכי, אותו אנו פוגשים במסגרות שונות בחיינו. שר החינוך הנחה לקיים במהלך השבוע שיעור בכל אחת מכיתות ה'-יב' בו יעסקו בסוגיות אלה. בשעות הבוקר העלה מטה משרד החינוך פעילויות חינוכיות לרשת האינטרנט, המזמנות שיח חינוכי ערכי על אירועים אלה. מטרת שיחות אלה לאפשר לתלמידים לשתף במחשבות וברגשות העולים בהם לאור האירועים, להעביר מסרים ברורים של קדושת החיים וגינוי להתנהגות אלימה לשתייה לשוכרה, לחוסר סובלנות לאחר ולהתנהגות חסרת שליטה, לעורר דיון על נקיטת עמדה ערכית איפוק וניהול כעסים ובירור מה יכולים בני נוער לעשות בכדי למנוע הישנות של אירועים כאלה בסביבתם. שר החינוך, גדעון סער: אסור לנו כחברה להיות פאסיביים מול אירועים אלה. טיפוח אחריות אישית, מעורבות חברתית ואכפתיות תאפשר לכולנו להשפיע על עיצוב מציאות רצויה."
קראנו והתביישנו. לא כי יש פגם בדברים חלילה וחס. אלא כי שיעור שבועי אחד שיעסוק בנושא, כמוהו כלעג לרש. איננו יכולים שלא לשאול; מדוע אין פעילות חינוכית, הסברתית, אינטנסיבית בנושא במערכת החינוך? מדוע משרד החינוך לא מגבש מדיניות שתסייע אולי למנוע מעשים כאלה בעתיד?