הפתגם הידוע נפש בריאה בגוף בריא מצביע על הקשר החשוב שבין הגוף לנפש, וכורך את העבודה על הגוף עם נפש בריאה. בשנים האחרונות הוכיחו מחקרים לא מעטים את הקשר, ובעיקר את השפעתו על ילדים. מסתבר שככל שהילדים פעילים יותר גופנית, כך ההישגים שלהם גבוהים יותר. יבואו המקטרגים ויאמרו כי תלמידים שעוסקים בספורט הם תחרותיים יותר ולכן הישגיהם גבוהים יותר. ייתכן. אבל הקשר שבין הצלחה בלמידה לספורט הוכח לאחרונה בוודאות, בסדרה של מחקרים שבוצעו במספר אוניברסיטאות בארה"ב.
מחשב וטלוויזיה
למחקרים אלו השפעה רבה בייחוד לאור העובדה כי כיום מבלים הילדים מספר שעות ביום מול המחשב והטלוויזיה, ופחות מבלים במשחקי חצר שהיו נחלת הוריהם. מחקרים אמריקנים שנערכו לאחרונה, מזהים עלייה דרמטית במספר השעות שילדים מבלים מול המסך. המחקרים מציינים כי ילדים מבלים בממוצע כשבע שעות מדי יום מול המחשב והטלוויזיה, וכי מספר השעות גדל בהתמדה.
מודעות
בעיה נוספת היא המודעות; אנשים בוגרים מודעים לכך שעליהם לעשות ספורט. אצל ילדים בעבר ספורט היה חלק מההתבגרות; משחקי חצר, כדורסל, כדורגל ועוד, היו חלק מהיומיום. בימינו אלה, לעומת זאת, ספורט הוא חוג; הולכים לחוג לקרטה, אולי לכדורסל ומתי מעט משחקים כדורסל או כדורגל עם חברים במגרשי הספורט שבסביבתם. אם בעבר "מלכי הכיתה" היו הספורטאים, היום הם אלו ששולטים במחשב. הפוקוס החברתי עבר שינוי ועמו גם ההתיחסות לספורט. תופעת ההשמנה בקרב ילדים תופסת תאוצה, ומספר הילדים שנזקקים לדיאטות הולך וגדל. יש שיאמרו שזה בגלל הג'אנק פוד, אבל לא רק.
מחקרים
מחקרים שנערכו בעולם על הקשר שבין ספורט למחלות בבגרות, כמו אלצהיימר, הראו בפרוש כי יש קשר בין התפתחות מחלת האלצהיימר לספורט. אז נכון שעם ילדים קצת מוקדם לעסוק באלצהיימר, אבל מודעות לנושא אצל המבוגרים משפיעה גם על הילדים.
ד"ר צ'ארלס הילמן הוא חוקר אמריקני, מאוניברסיטת אילינוי, שערך סדרה של מחקרים שמראים את הקשר ההדוק שבין ספורט לעלייה בפעילות המוח. לדבריו, בתמונת EEG ניתן לראות כיצד משתנים פרמטרים שונים במוח בעת עשיית ספורט, ולבדוק כיצד משפיעה הפעילות לאחר מכן. במחקרים שערך, הפגינו הילדים לאחר ספורט עירנות רבה יותר, כושר ריכוז גבוה יותר, תשומת לב גבוהה יותר, תגובתיות מהירה יותר ויעילות גבוהה יותר. במחקרים אף נמצא, כי פעילות ספורטיבית אירובית משפיעה לטובה על לימודי מתמטיקה וכישורי קריאה.
ספורט והצלחה בלימודים
מרכז מלב"י לטיפול בהשמנת יתר, מביא תוצאות מחקרים שעוסקים בקשר שבין ספורט להצלחה בלימודים.
אחד המחקרים, שנערך על ידי חוקרים מכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, עקב במשך שנה אחרי יותר מ-200 תלמידי כיתה ו'. ממצאיו מתפרסמים באחד הגיליונות של מגזין הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט Medicine & Science in Sports & Exercise. משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות. במהלך סימסטר אחד ביצעו חצי מהתלמידים שיעורי פעילות גופנית בשעה שהמחצית השנייה למדה שיעור עיוני. בסימסטר הבא התחלפו הקבוצות. השוואת הישגי התלמידים העלתה תוצאות מעניינות: ציוניי הקבוצה שהשתתפה בשיעורי הספורט היו זהים לציוני הקבוצה שלמדה חומר עיוני. אולם, לא כל הנבדקים הגיעו להישגים זהים. תלמידים שלקחו חלק בפעילות גופנית נמרצת כמו משחק כדורגל, פוטבול, או נסיעה על סקייטבורד, קיבלו ציונים גבוהים בכ-10% מחבריהם שהסתפקו בפעילות מתונה. הפער התבטא בייחוד במתמטיקה, מדעים, אנגלית, ומדעי החברה. ההבדל בין פעילות גופנית מתונה לנמרצת תלוי בקצב הלב: פעילות גופנית מתונה, לא מעלה את קצב הלב, ולא גורמת להתנשמות. התלמידים שהישגיהם היו גבוהים יותר היו אלו שעשו פעילות נמרצת לפחות שלוש פעמים בשבוע.
מחקר שנערך על סטודנטים באורט בראודה בכרמיאל הראה כי היה שיפור של נקודה אחת בציונים במשך שנתיים בין תלמידים שעשו ספורט לכאלה שלא.
בשטח
משרד החינוך ער לחשיבות של עשיית ספורט בבתיה"ס, אולם לא מקנה את האמצעים לכך. בשנים האחרונות נפתחו מגמות ספורט בתיכונים, והושם דגש על בחינת בגרות בספורט. עם זאת, המשרד אינו מסייע לתשתית הפיזית של המגמות, כך שבהעדר אולמות ספורט, לא ניתן לפתוח בבתי"ס רבים מגמות כאלה. ראוי לציין עוד, כי למגמות הספורט פונים בדרך כלל תלמידים שעוסקים בספורט, אם תחרותי ואם כתחביב. רוב התלמידים, מאידך, נשארים "שחקני ספסל".