רק 37% מההורים היהודים לתלמידי בית הספר היסודי סבורים כי חשוב להכין שיעורי בית. זאת, לעומת 60% מההורים במגזר הערבי. מחצית (47%) מהתלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים אוהבים להכין שיעורים, לעומת 13% מההתלמידים היהודים. 64% מהתלמידים במגזר הערבי מכינים שיעורי בית כל יום, לעומת 54% מהתלמידים היהודים. תלמידים יהודים (58%) משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. גם מורים ערבים אוהבים יותר שיעורי בית (67%) לעומת 46% מהמורים היהודים.
ממצאים אלה ונוספים עולים מתוך מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל וד"ר יובב עשת מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. המחקר בחן את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים בשתי תרבויות נפרדות: היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות, בבתי ספר יסודיים. נתוני המחקר נאספו מ-1,237 הורים, 2,315 תלמידים ו-208 מורים יהודים וערבים, מעשרה בתי ספר יסודיים יהודים ועשרה בתי ספר ערבים בצפון הארץ.
האם צריך בכלל שיעורי בית
"סוגיית שיעורי הבית מעוררת עניין רב בעשורים האחרונים בקהילה האקדמית ובתקשורת בעולם ובארץ. השאלות המרכזיות עוסקות במטרות שיעורי הבית, התועלת בהכנתם ובתפקיד ההורים והמורים בנושא. הורים שואלים שאלות כגון כמה זמן תלמידים צריכים להקדיש להכנת שיעורי בית, ולעיתים הם מתלוננים כי הילדים נתקלים בקשיים וכי הזמן המוקדש להכנת השיעורים תופס חלק גדול מדי משעות הפנאי שלהם ומהזמן המשותף של כל בני המשפחה", אומרים החוקרים, ד"ר שדל וד"ר עשת. "המחקר בשלושים השנים האחרונות בעולם, מדגיש כי למעורבות ההורים בשיעורי הבית השפעה חשובה מאחר והם עוזרים לילד לבנות תפיסה פרו-סוציאלית, משפרות מיומניות מקצועיות ומיומנויות הדרושות ללמידה, תורמות ליחס חיובי ללמידה, לדימוי עצמי חיובי, ומעצימים את שאיפותיהם להמשיך בלימודים. עם זאת, במקרים רבים עזרה לילד בשיעורי הבית
יוצרת לעיתים קרובות מתח עצום במשפחה", הם מדגישים.
חשיבות זמן ומאמץ
המחקר מצא בנוסף, כי שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל 45 דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים. 58% מהתלמידים יהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים, ההורים והמורים. בנוסף נמצא גם כי מעורבות ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע של המשפחות כמו: מין הילד, מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת ההשכלה של ההורים. "הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים מאשר הורים לבנות וכי גם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה יותר או שבמשפחות חד הוריות הילדים מקבלים אותה תמיכה מהוריהם", מציינים החוקרים.
מסקנות
מסקנות נוספות שעולות מהמחקר:
· ההורים מעורבים יותר בהכנת השיעורים של ילדיהם בכיתות הנמוכות. מעורבותם פוחתת בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי.
· להורים יש ציפיות גבוהות יותר לגבי אחריות המורים לשיעורי בית מאשר המורים תופסים את התפקיד שלהם.
· ההורים מצפים שהמורים יקחו אחריות גדולה יותר בבדיקת שיעורי הבית, במתן משוב לילדים ובהסבר על מטרת שיעורי הבית.
· ההורים מתייחסים לאחריות שלהם יותר מאשר המורים תופסים את אחריותם שלהם עצמם.
· מבחינת ההורים, הם תופסים את התפקיד ההורי שלהם לגבי שיעורי בית כסיוע ועזרה בהבנה של המשימה, תמיכה, פיקוח על ביצוע, השלמת המשימה, דיוק, ניהול זמן ועיצוב סביבת למידה בבית להכנת השיעורים.
· המורים מצפים מההורים לקבוע זמנים להכנת שיעורי הבית ולעזור להם גם באסטרטגיות ניהול (בדיקת שיעורי הבית, השלמתם, התמקדות במשימות, המנעות ממשיחים כמו, צפייה בטלביזיה, שיחות טלפון עם חברים).
דיון
"קיים חוסר מתאם בין הציפיות של ההורים מהמורים ביחס לשיעורי הבית ובין הציפיות של המורים מההורים. למשל: כמה זמן התלמיד צריך להכנת שיעורים בבית? מתי תלמידים צריכים להכין שיעורים ומי בודק אותם?" מציינים ד"ר שדל וד"ר עשת.
"המחקר מדגיש את השוני בתפיסת התפקיד אצל הורים יהודים וערבים, וכי תפיסה זו מושפעת מהיותם של הערבים קבוצת מיעוט בתוך מדינת ישראל. בעיני ההורים הערבים הצלחה בבית הספר חשובה מאד מאחר והיא אמצעי להצליח בחיים. בעיניהם השכלה בכלל והשכלה אקדמאית בפרט נתפשים כאמצעי לשיפור מעמדם הכלכלי-חברתי בחברה. בעיני הורים חסרי השכלה ההצלחה בלימודים של ילדיהם נתפסת כאמצעי לפרוץ את מעגל העוני והעבודות המזדמנות בהם הם עוסקים, ולכן המשפחה רואה בהכנת שיעורי בית אמצעי חשוב להצלחה בלימודים. לכן האם מוכנה גם להקדיש מזמנה לפיקוח ולעזרה בשיעורי הבית". הם קובעים ומוסיפים: "ההורים היהודים, שהם בעלי השכלה גבוהה יותר, מאמינים כי האחריות להכנת שיעורי בית היא בעיקר של הילד, וההורה אמור לסייע ולפקח על התהליך. למשל, לענות לעיתים על שאלות ולבדוק אם התלמיד השלים את כל שיעורי הבית. להורים יהודים רבים חשובה הפעילות הבלתי פורמאלית לאחר שעות הלימודים בביה"ס והם מעודדים את השתתפות הילד בחוגים ובתנועות נוער. פעילויות אלו נתפשות בעיניהם כחלק חשוב מהתפקיד ההורי".
המלצות
החוקרים ממליצים להגדיל את ערוצי התקשורת בין המורים וההורים בבתי הספר היהודים והערבים. "חשוב שהמורים יידעו את ההורים על אחריותם לגבי שיעורי הבית ומה ציפיות הצוות הבית ספרי מהם. שיפור התקשורת ההדדית ותהליכי תאום הציפיות יתבצע בעיקר באסיפת ההורים, בתחילת שנת הלימודים. אם המורים ידעו מה ההורים מצפים מהם, הם ישלבו ציפיות אלה במטלות ובהתנהגותם. שיפור התקשורת והבנת הצרכים ההדדים תעצים את יחסי האמון והכבוד ההדדי בין ההורים למורים, ותתרום לשיפור היחס של התלמידים לבית הספר, לשיעורי הבית וללמידה בבית".