תיאור
אביגיל קליין
ריקודי הבטן נתפסים בחברה המערבית כריקוד נחות שכל מטרתו הוא לעורר גירוי בקרב הגברים. 
ללא צל של ספק שישנן רקדניות אחדות שמטרתן מלהנציח את הייעוד הזה של הריקוד, והוא אכן
מעניק להן את ההזדמנות להוות מרכז לתשומת לב הטעונה מיניות. ואולם, מעבר להביט הרדוד הזה של הריקוד, ריקודי הבטן מהווים מושג פשטני המרכזים בתוכם אמוציות, לידה ומיניות כמהות נשית, הבאים לידי ביטוי באמצעות העצמה נשית. קיים סוג של קונפליקט בזוויות ההתבוננות בין פטריארכאליות גברית לבין פמיניזם נשי והמחול המזרחי בכלל וריקוד הבטן בפרט קוראים תגר על הפטריארכאליות הזו, הרואה בחוסר מוסריות את ריקודי הבטן כאמצעי לדיכוי הביטוי הנשי. ריקוד הבטן ופמיניזם נשי שזורים זה בזה כאשר הפמיניזם דוגל בחופש ביטוי עצמי ושחרור האישה מכבלים ואילוצים, כאשר ריקודי הבטן מבטאים את השחרור מהכבלים בתנועתיות האישה, ואמצעי לחקירת החושניות הנשית והעצמתה. אחת הנשים אשר תרמו לא מעט לשינוי התווית שהייתה נטועה במחול המזרחי כנחות ובזוי היא אביגיל קליין, רקדנית בטן, שחקנית וקומיקאית שנונה, אשר במאבקה העיקש ובדרכים פתלתלות ומלאה חתחתים הצליחה לתרום, ולהעלות ביחד עם נשים נוספות, את ריקודי הבטן אל ההכרה הראויה לה. אביגיל קליין הייתה בתחילת דרכה אנטיתזה לכל מה שתרבות ריקודי הבטן ייצגה, כבחורה ממוצא אשכנזי, עצמאית, דעתנית ופמיניסטית מוצהרת. אל המחול המזרחי היא נחשפה באופן אקראי אשר חולל בנפשה רעידת אדמה רוויה סערה אמוציונאלית. היא החליטה ללמוד את התחום באופן יסודי ומעמיק על מנת להגיע לדרגה של מושלמות מקצועית. הדבר התבטא בלימודי אמנות וחינוך ב"מדרשה לאומנות בית ברל", השתלמויות בארץ ובחו"ל אצל מיטב הכוריאוגרפים בסגנונות מחול שונים כמו מחול אירי, מודרני, באלט קלאסי, ג'אז, סטפס וריקודי בטן בסגנונות שונים. בנוסף, רכשה ידע ב"סמינר הקיבוצים", מוסיקה שורשית באוניברסיטת בר-אילן, משחק לנגד המצלמה בבית ספר למשחק של רותי דייכס, פנטומימה וליצנות, אמנות תיאטרון הבובות, שפת הסימנים במכון לקידום החרש אשר בתל-אביב ולימודי תעודה להכשרת מורים למחול דרך משרד החינוך ומכון וינגייט.
אביגיל קליין: סיפורו של המחול המזרחי באמצעות מופעים אומנותיים, הרצאות וסדנאות
תחילת דרכה של אביגיל קליין הייתה רוויה מכשולים ועלבונות והיא נאלצה להתפרנס מאירועים כדוגמת חאפלות משפחתיות, בהם היו עסוקים האורחים בהתלבטות הקשורות לניגוב חומוס ורבע עוף. פריצת הדרך התרחשה בערב שאורגן לכבוד יוצאי עירק בתיאטרון רמת גן ומנקודה זו הנתיב נסלל אל ההכרה במחול המזרחי כמחול השווה התייחסות אומנותית. כיום מעבירה אביגיל הרצאות וסדנאות בתחום המחול המזרחי ושורשיו, מופיעה בפני מוסדות חינוך ברחבי הארץ בתכנית "רוח מזרחית", באמצעות שילוב של ריקודי הבטן ותרבות המזרח עם נושאים המעסיקים את בני הנוער כמו דימוי הגוף, הליכה נגד הזרם, גיבוש העצמיות וכדומה. בנוסף מופיעה אביגיל מעל במות מפורסמות בארץ ובעולם במסגרות שונות כמו קונצרטים, פסטיבלים בין לאומיים לתיאטרון רחוב, פסטיבלים למחולות, מספרי סיפורים ועוד. בין מופעי היחיד של אביגיל "ברוך שעשני אישה", המשלב אמירה נשית קומית נוקבת עם הריקוד המזרחי, אשר זכה לתהודה תקשורתית נוקבת, "על בטן מלאה", המהווה מעין שילוב בין המחול הווירטואוזי המזרחי לבין ההתבוננות העצמית האוטוביוגרפית של אביגיל בראיה קומית חדה, "סיפורי המחול המזרחי", המתאר את התרבות הים תיכונית בארץ החל ממועדוני יפו האפלוליים רוויי העשן ועד לעידנה המחודשת של התרבות המזרחית, "קצב המזרח", המשלב משחק, פנטומימה, ומוזיקה מערבית ומזרחית, בו מדגימה אביגיל את מקור התנועות והסמלים בתרבות המזרחית ועוד. וכפי שציין עיתונאי בכיר בידיעות אחרונות: "אביגיל מצליחה לחבר בין ריקודי בטן ופמיניזם עם אמירה, ולהעלות תוכנית מנפצת סטריאוטיפים. אביגיל יוצקת לתוך הריקוד תכנים שהוא לא ידע מעודו". באמירה זו מתומצתת, למעשה הייחודיות של אביגיל קליין.
לפרטים נוספים מלאו טופס זה:
