דרך המילים

משנת ההוראה שלי

"בכל מפגש בין זרים, צריך האחד מהם לזהות את שפת ההידברות המשמשת את השני, כי מי שמעריך ושופט את השני מתוך שפתו בלבד, משבש את הקשר ומחמיץ את המפגש" (מתוך בית ספר לידידות, ר. יעקובי, הוצ' מעריב

שפת ההידברות איננה שפה בלבד, אלא גם חשיבה. החשיבה היא תלוית שפה, ללא שפה אין חשיבה. השפה, אם כן, מייצגת את אסטרטגיות החשיבה האישיות והתרבותיות של הלומד.

למשל, בשפה האמהרית לא קיימת המילה 'לא' כמילה בפני עצמה, אלא רק בצירוף פועלי. עובדה זו מעידה על איסור תרבותי של שלילת הדובר או דבריו. עולה מאתיופיה יתקשה להבין את מושג המשפט ההיפותטי, מאחר שעל פי תרבותו, הוא חי את מה שיש, את ה'כאן ועכשיו', ולא את מה שיכול היה, אולי, להיות. בתרבות האתיופית לא שואלים שאלות, כדי לא להביך את המבוגר, בעל הסמכות, שעלול לא לדעת את התשובות. הנה סיפור על שאלות ותשובות: המורה אומרת לתלמידים: "אם אתם לא מבינים, תשאלו. תשאלו פעם, תשאלו פעמיים, חמש, אני אסביר גם אלף פעמים". התלמידים כועסים על המורה: "מה, אנחנו כל כך סתומים, שצריך להסביר לנו 1000 פעמים?" המספר 1000 נתפס כפשוטו ולא כדימוי ל"ככל הנדרש".

לפרטים נוספים צרו קשר :