להשאיר את הילד עוד שנה בגן?

עליה לכיתה א' טומנת בחובה תמהיל של התרגשות ואינספור חששות, בנוגע למוכנות הילד. הרבה מהחששות הללו נובעים מהרצון של ההורים להגן על הילד ואולי אפילו לשמר את תמימותו למשך עוד שנה בגן. יחד אם זאת החששות הללו מקבלים אישוש בהמלצת הגננות, אשר הבחנו את הילד וגילו כי הוא עדיין לא בשל לעלות לכיתה א' עם שאר חבריו. אם נבחן את המקרה, נוכל לשים לב כי יותר ויותר הורים מחליטים להשאיר את הילדים שלהם שנה נוספת בגן חובה. ממה נובע השיקול להשאיר את הילד שנה נוספת בגן? וכיצד נדע אם זה השיקול הנכון?

למה כדאי להשאיר את הילד שנה נוספת בגן?

השלב בו הילד עולה לכיתה א', מהווה את אחד השלבים הקריטיים שמשפיעים על חייו והתפתחותו, ביניהם גם על ההתמודדות עם הפסיכומטרי, הבגרות והלימודים הגבוהים בתחומים כמו: לימודי הנדסה ותוכנה, לימודי משפטים ועוד. בשנה האחרונה של הגן, הגננות מזמנות את ההורים, על מנת לדון על המעבר ולשקול אם הילד בכלל בשל לכך. המעבר לכיתה א', דורש מהילד סוג של בשלות, איתה הוא יהיה מוכן להתמודד, עם אינספור האתגרים שעומדים לפניו במהלך המעבר. המעבר לכיתה א' ולבית הספר היסודי, דורשים מהילד יכולת עצמאית להתמודד עם אינספור מצבים כמו: קליטה והבנת חומר הלימוד, לקיחת אחריות והכנת שיעורי בית, יכולת התמודדות רגשית, חברתית ועוד. כל אלו מהווים שיקולים אשר באים לבדוק את מוכנותו של הילד לעלות לכיתה א', מבחינת הגננות שנמצאות עם הילד במהלך היומיום ולמעשה בוחנות את רמת מוכנותו. במהלך הפגישה עם ההורים, הגננות פורשות בפני ההורים את מסקנותיהן לגבי רמת המוכנות של הילד והמלצתן. אם אכן הגננות ממליצות להורים להשאיר את הילד שנה נוספת, לרוב ההורים פונים לאבחון פסיכולוגי חינוכי, אשר בודק את בשלות הילד ומוכנותו לעלות לכיתה א'.

כיצד נדע אם הילד בשל לעלות לכיתה א'?

הדרך המדעית לבחון את מוכנות הילד, היא על ידי אבחון הבשלות שלו, אשר מתבצע באמצעות הפסיכולוג החינוכי, אליו ההורים מקבלים הפניה על ידי הגננת, אבחנה שלרוב גם הגננות מוסמכות עליה במסגרת הסבת אקדמאים. במהלך אבחון בשלות הילד, הפסיכולוג החינוכי בוחן את ממצאי התפקוד של הילד בגן, בהשוואה לביני גילו האחרים. כאשר ההבחנה היא לא כל כך פשוטה והחיים לא מחולקים תמיד לשחור לבן. ישנם ילדים אשר יראו מדדים חיוביים בכול הנוגע להתנהגות עצמאית ולקיחת אחריות, יחד עם זאת בכל הנוגע לפעילות חברתית והבעה רגשית, הילד יסבול מקשיים וכתוצאה מכך יקבל תוצאה נמוכה במדד אבחון הבשלות באותו תחום. התחומים אותם בוחנים אצל הילד נוגעים להיבטים הבאים: תפקודי קשב וריכוז, במהלך האבחון הפסיכולוג החינוכי יבחן במשך כמה זמן הילד מסוגל לשבת בשקט ללא תזוזה, כל כמה זמן הילד מחליף משחק, האם הילד סובל מבעיות התנהגות והאם הוא מסוגל להקשיב ולענות תשובות תקינות בנושא. תפקודי שפה, הפסיכולוג יבחן אם הילד מסוגל לקשר בין צליל לאות ולהפך, האם הילד יכול לספר סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, האם הילד מסוגל לומר משפטים מורכבים ועוד. תפקודים מוטוריים, במהלך האבחון הפסיכולוג יבחן אם הילד מסוגל לצבוע את הצורה בלי לעבור את המסגרת, לצייר בקו ישר או לכתוב בלי לרעוד. תפקודים חברתיים ורגשיים, במהלך האבחון הפסיכולוג יבדוק אם הילד מסוגל לפתח קשרים חברתיים, אם הוא נפגע בקלות וכיצד הוא למעשה מגיב. האם תגובתו תהיה אלימה או סלחנית, האם הוא יהיה מסוגל להביע את מה שמפריע לו או שהוא יתבייש, האם הוא יוכל להתמודד ולהגן על עצמו מפגיעה ועוד. כל אלו מהווים שיקולים אשר מאפשרים לפסיכולוג לבחון את רמת הבשלות של הילד ולתת להורים דיאגנוזה מדויקת, לגבי מוכנות הילד לעלות לכיתה א', כאשר ההחלטה הסופית נתונה כמובן בידי ההורים.