פנימיות

תגיות: יסודיים, על-יסודיים, ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, כפרי נוער, ויצ"ו, נעמ"ת

תקציר: החינוך הפנימייתי, שהיה בעבר מרכיב חשוב במערכת החינוך הישראלית, הצטמצם מאד במהלך השנים. הוא כולל בעיקר פנימיות בכפרי נוער, וכן פנימיות טיפוליות ושיקומיות

במערכת החינוך העל-יסודית פועלים מוסדות חינוך פנימייתיים משלושה סוגים: פנימיות חינוכיות, שבהן נמצאים מרבית תלמידי הפנימיות, פנימיות טיפוליות ופנימיות שיקומיות.

בפנימיות על-יסודיות לומדים תלמידים שפנו אליהן בשל מצוקה אישית או סביבתית, וגם כאלה שפנו אליהן מתוך בחירה אישית (בעיקר מן המגזר הדתי לסוגיו). מרבית התלמידים הזקוקים למסגרת טיפולית או שיקומית מופנים לפנימיות חינוכיות, בגלל מחסור במקומות בפנימיות טיפוליות ושיקומיות.

היום המערכת החינוכית-פנימייתית העל-יסודית מרוכזת רובה במינהל לחינוך התיישבותיועליית הנוער. מאז העברתה של עליית הנוער מהסוכנות היהודית למשרד החינוך, והקלטות עובדיה המקצועיים במינהל לחינוך התיישבותי ועלית הנוער (בספטמבר 1996), הפך המינהל לַגורם המקצועי המרכזי המטפל בנושא החינוך הפנימייתי – החל מקליטה והשמה של חניכים בפנימיות, עבור בפיקוח על החינוך ואיכות החיים של הילדים בפנימיות ועד למגוון שרותי השתלמויות  והדרכה חינוכיים ופסיכו-סוציאליים הניתנים לחניכים ולעובדים בשדה.

בינואר 2004 החל המינהל ההתיישבותי לפעול כמסגרת-גג המנווטת את כלל הגורמים העוסקים בחינוך הפנימייתי במשרד החינוך: האגודה לקידום החינוך, המפעל להכשרת ילדי ישראל ומת"ן ("מפעל תורני לנוער": עמותה שהוקמה כדי לסייע לפנימיות בחינוך העל-יסודי החרדי).  החל מ-1.9.2005 ממונה המינהל גם על מינהלת נעל"ה ("נוער עולה לפני/ללא הוריו") הפועלת במסגרת האגודה לקידום החינוך. מדובר בפיקוח ישיר על 183 פנימיות ועוד 105 פנימיות במסגרת מת"ן.

החינוך הפנימייתי בישראל הינו בעל ההיקף היחסי הגדול בעולם. בשנות התשעים הוא נע בין 11% ל-14% מהשנתון העל-יסודי. בשנות ה-2000 ירד ההיקף ל-9% מהשנתון, אולם זהו עדיין השיעור הגבוה בעולם. הסיבה העיקרית הייתה ועודנה, שהפנימייה מהווה "רשת בטחון חינוכית" לאוכלוסיות בסיכון. כתוצאה מכך התרכזו בַפנימיות אוכלוסיות בני נוער עולים מרקעים תרבותיים שונים, שהחינוך הפנימייתי פתח בפניהם את שעריו, ללא מיון ומתוך רצון אמיתי לקדם כל נערה ונער.   צעירים אלה מתחנכים יחד עם בני נוער ילידי הארץ מאוכלוסיות במצוקה אשר זקוקים לחינוך פנימייתי בשל בעיות חינוכיות וסוציאליות. בנוסף לכך, בחברה  היהודית הדתית ישנה מסורת בת דורות של עידוד צעירים מתבגרים ללמוד מחוץ לבית ("הווה גולה למקום תורה"), שהוא הבסיס ליציאה נרחבת של נוער מהחוגים הדתיים ללימודי תיכון במסגרת  ישיבות תיכוניות ואולפנות.

החינוך הפנימייתי הישראלי במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי ועלית הנוער הוא הטרוגני מבחינת אוכלוסיית תלמידיו. הדבר מתבטא בשילוב של בני נוער מרבדים חברתיים שונים (מעמד בינוני ושכבות מצוקה), מתרבויות מוצא  שונות (ילידי הארץ ועולים; יוצאי עדות שונות), מרמות הישג שונות, המבקשים ללמוד במגמות ייחודיות, ובפיתוח פתרונות שנותנים סיכויי לימוד חדשים (לנוער שנכשל  וכיו"ב). כל זאת, תוך חיים ביחד ולימודים משותפים של החניכים  במסגרת שהיא בעלת מאפיינים של "קהילה של נוער". תהליכים חינוכיים אלה  מצמיחים ומפתחים את זהותם היהודית והישראלית של חניכי הפנימייה, במציאות רב-תרבותית.

אחד מעקרונותיו של חינוך זה הוא שילוב והשלמה הדדית בין בית-הספר לפנימייה.הפיקוח הציבורי והמקצועי על המערכת הפנימייתית חייב גם להיות אינטנסיבי יותר מאשרעל מערכת החינוך היומית הרגילה, בשל ריחוק ההורים, העדרם או חולשת מעמדם החברתי.

כתובת: המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך, רח' השלושה 2, תל אביב 61092. טלפון: 03-6898888.  מייל החינוך הפנימייתי במינהל: emang@kfar-olami.org.il.

רשימת הפנימיות ניתן לראות באתר: http://www.d.co.il/h-c8690-e0-p0-l0/