תיאור
טיפול רגשי ועזרה נפשית בבית הספר
בית הספר הוא מסגרת שעבור לע מעט ילדים (אם לנקוט לשון צמצום והמעטה) אינה מהווה מסגרת חמה, מגוננת ותומכת, אלא מסגרת מלחיצה, תובענית ומאיימת. תלמידים רבים נחשפים בה להתנהגויות לא נורמטיביות, להצקות, להטרדות. הביטחון העצמי של תלמידים עלול להתערער בהעדר מקור תמיכה ועידוד. השלכותיה של תחושת פחד וחרדה הולכות ומתעצמות עלולות לגרום נזקים מצטברים לאישיות הסובלים מהן.
עזרה נפשית עשויה להיחשב כעזרה ראשונה מכל בחינה שהיא. יועצים חינוכיים בבתי ספר כמו גם מחנכים ומורים, אמורים להבחין במצוקות מי מהתלמידים וליידע את הגורמים המוסמכים אל אודות המצוקה, כדי שאפשר יהיה לתת לה מענה מקצועי מהיר ואפקטיבי.
לצער כולנו, בשנים האחרונות, ככל שהולך וגובר, מתפשט ומעמיק, השימוש של תלמידים ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות שבה בכלל ובפייסבוק בפרט, נחשפים תלמידים לתופעות המסוכנות וההרסניות הגלומות בהן: לא אחת הרשת החברית מהווה זירה להצקות, לנידוי ולהחרמה. רשת שאמורה להיות דווקא רשת שבה מתחברים ומתאחדים בני אדם בכלל ותלמידים בפרט הופכת לזירה שבה מוחרפת ומועצמת בדידותם.
בית חם וטיפול מקצועי לזקוקים לעזרה נפשית
הפניית תלמידים הסובלים ממצוקה רגשית למסגרות טיפוליות עשויה לסייע להם לחזק את הביטחון העצמי, לרכוש כלים להתמודד במצבים שבהם הם חשים מאוימים, ולמצוא מקור לעידוד ולתמיכה.
גם אם לא ניתן לשנות את המציאות – ניתן לשנות את האופן שבו תופסים אותה ומתנהגים בה, מגיבים על גירויים שונים בה ומתפקדים בה. התוודעות אל שורש המצוקה שחשים תלמידים במערכת החינוכית בכלל ובין כותלי בית הספר בפרט מאפשרת למטפל ולמטופל ליצור מסגרת טיפולית אקטיבית עם הגדרת מטרות ויעדים תוך ליווי קשוב וסבלני של התלמיד במהלך הטיפול.
מתן מענה טיפולי מקצועי לתלמידים הסובלים מהצקות וממצוקות שאינן נובעות בהכרח מיחסם של תלמידים אחרים כלפיהם נדרש וחיוני בכל בית ספר. התקופה שבתפר שבין ילדות לבין נעורים וביתר שאת – בנעורים עצמם, קיימת רגישות טבעית ומובנת לגירויים שונים. בתקופה זו עולות תהיות על אודות הזהות העצמית, על המעמד בחברה, על דימוי הגוף ושאלות חשובות אחרות.
טיפול פסיכולוגי – טבעי, מקובל, לגיטימי
כיום, הליכה לטיפול פסיכולוגי נתפסת ונחשבת לטבעית ולגיטימית בה במידה שקיים צורך ללכת לרופא משפחה או לרופא מקצועי לקבלת טיפול. מאחר שיש תלמידים שסובלים בשקט ואינם מעזים לבטא את מצוקתם ולשתף את המבוגרים, לרבות- לא אחת – את הקרובים להם, בתחושותיהם, מוטלת אחריות על ההורים ועל אנשי החינוך השונים שקשורים אל התלמידים להיות ערניים ורגישים להתנהגויות העלולות להעיד על מצוקה נפשית.
עזרה נפשית שניתנת בזמן ובאופן מקצועי עשויה להיות בבחינת הצלת נפשות- לא פחות. היקלעות תלמידים למצוקה חריפה ומתמשכת בין כותלי בית הספר ומחוץ לו, העלולה להעצים ולהחריף, בעודה מתקיימת "מתחת לרדאר"- בין השאר במלחמות חורמה וחרמות ברשת הפייסבוק, מחייבת ערנות מתמדת של ההורים ושל אנשי החינוך מזה ונגישות וזמינות של מסגרת טיפולית מזה.