תיאור
תגיות: יסודיים, על-יסודיים, ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, מוכרים שאינם רשמיים, פרטיים
תקציר: אלו בתי-ספר שזכו למעמד מיוחד ממשרד החינוך, המאפשר להם לקלוט תלמידים שמעבר לאזור הרישום שלהם. בתי-הספר הללו הם בעלי כוח-משיכה בתחום ייחודי כלשהו.
חוסר שביעות הרצון ממערכת החינוך הממלכתית והשאיפה ליצירת פלורליזם ערכי במערכת הובילו להקמתם של בתי-ספר ייחודיים בישראל. בתחילת שנות ה-80 הוקמו בתי-ספר ייחודיים אזוריים ולאחר מכן הוקמו בתי-ספר ייחודיים על-אזוריים, כדוגמת בתי-ספר לאומנויות ולמדעים, בתי-ספר דמוקרטיים ובתי-ספר אנתרופוסופיים. הרשויות המקומיות יכולות היו לפתוח את בתי-הספר הייחודיים בתחום שיפוטן לרישום על-אזורי, בזכות סעיף בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי, המתיר לרשות המקומית, באישור שר החינוך, "לקבוע כי בית-ספר שבתחום שיפוטה יהיה בית-ספר על-אזורי". נוכח מגמה זו התפתח ויכוח אידיאולוגי בנוגע לשינוי במערכת החינוך והוקמו מספר ועדות אשר הגישו את מסקנותיהן בנושא:
§ ועדת קשתי המליצה בשנת 1989 לשמור על המבנה הבסיסי של הרישום האזורי, אך גם לאפשר לפתוח מסגרות ייחודיות על-אזוריות עם פיקוח מיוחד. בעקבות המלצות הוועדה הוקמה במשרד החינוך ועדה לבתי-ספר על-אזוריים.
§ ועדת ענבר המליצה בשנת 1994 להנהיג תוכניות בחירה במערכת החינוך. בעקבות המלצותיה התאפשר לרשויות להנהיג תכניות בחירה מבוקרות בתחומן.
§ ועדת ויינשטיין המליצה בשנת 2002 לשלב את בתי-הספר הייחודיים במערכת החינוך, תוך שימור מאפייניהם ובכפוף לעמידה בסטנדרטים הלימודיים שמציב משרד החינוך. בנוסף המליצה הוועדה להקים מרחבי חינוך שבהם תתאפשר בחירה בין בתי-הספר.
§ ועדת דברת המליצה בשנת 2005 לאפשר את פתיחתם של מספר בתי-ספר ייחודיים תחת מינהל החינוך האזורי, ובלבד שתנאי הקבלה יהיו הוגנים וישלבו העדפה מתקנת.
למרות שדו"ח דברת לא פסל את רעיון בתי-הספר הייחודיים, החליט משרד החינוך להקפיא באופן גורף, החל משנת הלימודים תשס"ה, את הקמתם של בתי-ספר ייחודיים נוספים. נכון להיום, לא קיימת הגדרה אחת לבתי-הספר הייחודיים; ותנאי הקבלה ואופני העבודה בהם שונים זה מזה. צוות הבדיקה של משרד החינוך מצא והגדיר סוגים עיקריים:
§ מוסד ייחודי – "מוסד בעל תוכנית לימודית המייחדת אותו ממוסדות החינוך האחרים בכך שהוא מאופיין על ידי תגבור לימודים קבוע בתחום מסוים (מדעים, אומנויות, מוסיקה, לימודי יהדות, לימודי חברה וחינוך חברתי וכד'). מוסד חינוכי ייחודי ייקבע על ידי המחוז או ביוזמת אגפי הגיל, ובחינוך הממלכתי-דתי על ידי מנהל החינוך הדתי".
§ בתי-ספר על-אזוריים – "בתי-ספר על-אזוריים יהיו בתי-ספר ממלכתיים או ממלכתיים-דתיים, בעלי ייחוד פדגוגי מאוד משמעותי באחד מהאפיונים הבאים ובתנאי שאפיונים אלה אינם קיימים בבתי-ספר אחרים הנמצאים במרחק סביר ממקום מגורי התלמידים: א. בתי-ספר בעלי תוכן ייחודי; ב. בתי-ספר בעלי תפיסת עולם ומשנה חינוכית ייחודית (לדוגמה, ערכי תנועת העבודה, שוויון ודו-קיום, דמוקרטיה, תל"י) הפועלים לפי כללי האינטגרציה".
חוסר בהירות בהגדרות בתי-הספר במשרד החינוך גורם לכך שאין מידע מדויק על מספר בתי-הספר הייחודיים במערכת החינוך בישראל. לפי ועדת ויינשטיין, קיימים חמישה בתי-ספר ייחודיים על-אזוריים בחינוך הממלכתי בכל עיר, אך דבר זה אינו משקף את כל הערים בישראל. נתונים אלה אינם כוללים את בתי-הספר העל-אזוריים בהם לומדים תלמידים משתי רשויות מקומיות או יותר. בנוסף, בתי-ספר על-אזוריים מסוימים לא קיבלו היתר מהוועדה לבתי-ספר ייחודיים על-אזוריים וכן פועלים בתי-ספר מהחינוך המוכר שאינו רשמי. ניתן להעריך את מספרם של בתי-הספר הייחודיים העל-אזוריים בכ-530, בכללם רשת נוע"ם, רשת שובו, רשת תל"י, בתי-ספר של חב"ד, בתי-ספר דמוקרטיים ועוד.
המאפיינים המבדילים בתי-ספר על-אזוריים משאר בתי-הספר הם התכנים הפדגוגיים הנוספים הניתנים בהם, מימון מטעם ההורים ותנאי הקבלה אליהם. בעוד שמשרד החינוך קובע תקרה לתשלומי ההורים, נעקפות ההנחיות באמצעות עמותות הורים, אשר באפשרותן לתרום לתקציב בית-הספר באופן חוקי. שכר הלימוד בבתי-ספר אלה נע בין 1,000 ל-10,000 ש"ח בשנה.
הביקורת על בתי-הספר הייחודיים נוגעת לשכר הלימוד הגבוה ולמבחני הקבלה. המתנגדים טוענים, כי בתי-ספר אלה מושכים את התלמידים הטובים ופוגעים במערכת החינוך הממלכתית. מחקרים שנעשו על אוכלוסיות התלמידים בבתי-ספר אלה מראים, כי הם נוטים לקלוט שיעור גבוה של תלמידים משכבה סוציו-אקונומית גבוהה. מנגד, המצדדים בבתי-הספר הללו טוענים, כי הם מעניקים הנחות ומלגות לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בחלק מהעיריות מונהג נוהל תשלומים דיפרנציאלי בהתאם להכנסות ההורים. (מתוך מאמרו של יוסי גנאל, "שיפור מערכת החינוך הציבורית ע"י בתי-ספר בזכיון", 2008).