הורה שלוקה בתסמונת, מתחלק באופן כמעט ברור לשני סוגים: האחד בעל עודף אהבה, מטפל כמעט משולם, והחצי השני, הוא חצי נסתר שפוגע באופן לא מודע כלל. גם לאחר שהאמא חוזרת לעצמה ומבינה ברמה האינטלקטואלית את שעשתה, היא עדיין לא מבינה ברמה הרגשית כלום, טבעון טוען – היא מנותקת מן הרגש.
בזמן העימות יכול להיווצר מצב מאוד כעוס וקשה, האם נמצאת במצב של הכחשה קיצונית ואט אט מתעוררת ומגלה את עצמה בתוך חלום רע שחלמה. היא מגלה שהילד שפגעה בו הוא הילד שלה, ובזמן המעשה הקשר האימהי שלה נמחק כליל. מדובר בהרבה יותר מן הצורך בתשומת לב, אומר טבעון. האמא משחזרת התעללות פנימית שהיא עברה דרך הילד, ומדובר בחלק שקיים בתוכה והוא כלל לא מודע, לכן כשהיא מתאפסת מן התסמונת, היא נמצאת במצב מאוד מסוכן, לעיתים אובדני, דיכאון קשה, מצב כמעט פסיכוטי, שלרוב קשה לה להתמודד איתו. אך כמו כל תסמונת, אם היא לא מתמוטטת לאחר שהגילוי פוקד אותה, היא עלולה לשוב ולחזור על מעשיה בהזדמנות הבאה.
מהיכן השם?
הברון מינכהאוזן נהג לספר סיפורים דמיוניים. על שמו נקראת תסמונת מינכאוזן – מחלת נפש המאופיינת אצל לא מעט אנשים שהגיעו לחדרי מיון, כשהם מביימים מחלות כדי לזכות בתשומת לב רפואית, חמור מכך הן אמהות הגורמות לילדיהן לחלות כדי להיות במרכז העניינים.
מתי מתגלה המחלה?
התסמונת מופיעה לרוב בגילאים 20-30, בנשים בין הגילאים 20-50.